רשם החברות (והשותפויות) הוא הגוף האדמיניסטרטיבי-המִנהלתי המופקד על רישום חברות ושותפויות ומחיקתן ועל ניהול מאגרי המידע המשמשים כמידע פומבי של תאגידים אלה. כאמור לעיל, עיקר תפקידו של רשם החברות בהקשר לרישום חברות חדשות הוא לוודא כי החברה אכן עומדת בדרישות חוק החברות ביחס לרישום חברות. ואולם, לצד סמכויותיו האדמיניסטרטיביות והמִנהלתיות של רשם החברות, מוענקות לו גם סמכויות מעין שיפוטיות לא מעטות. למשל, מכוח סמכותו בסעיף 27(א)(1) לחוק החברות, רשאי רשם החברות לסרב לרשום חברה ששמה זהה לשם חברה אחרת עד כדי להטעות, ומכוח סמכותו בסעיף 29 לחוק החברות רשאי הוא להורות על שינוי שמה של חברה שנרשמה בשם שאין לרושמו על-פי סימן ב' לחוק החברות. החלטתו של רשם החברות בכל שאלה השנויה במחלוקת היא החלטה מִנהלית הנושאת אופי מעין שיפוטי, ולפיכך היא כפופה להתערבות בית-המשפט בדרך בה הוא מתערב בהחלטה מִינהלית.

סמכויות רשם החברות
סעיף 37(א) לחוק החברות מגדיר במפורש את סמכויות רשם החברות, בקובעו כי רשם החברות יקבע האם נתמלאו התנאים והדרישות הקבועים לפי חוק זה בעניינים אלה:

(1) התאגדות של חברה;

(2) שינוי שם חברה;

(3) רישום מסמך;

(4) מיזוג.

ואולם, אין ספק כי סמכויותיו של רשם החברות אינן מוגבלות לסמכויות הקבועות בסעיף 37(א) לחוק החברות. סעיף 37(ב) לחוק החברות מורה במפורש, כי כדי לוודא שחברה מקיימת את המוטל עליה לפי חוק החברות, רשאי רשם החברות להורות לה להמציא לעיונו את המִרשמים ואת הפנקסים שעליה לנהל על-פי החוק ואשר פתוחים לעיונו של הציבור ("המסמכים הפומביים"). בהתאם לחוק החברות ולפקודת החברות, כל החברות חייבות לשגר באופן שוטף מידע ונתונים עדכניים שונים לרשם החברות, על מנת שישמשו מאגר מידע פומבי.
במקביל, חייבות החברות לנהל בעצמן מִרשמים שונים. במטרה להבטיח את קיומן של הוראות אלה, הוסמך רשם החברות בסעיף 37(ג) לחוק החברות, להורות לכל חברה לעדכן את המסמכים הפומביים, ומכאן שרשם החברות רשאי להורות לחברה לעדכן כל מסמך פומבי שלה כגון מִרשם בעלי המניות. אם כי סעיף 37(ג) לחוק החברות עוסק במפורש במסמכים פומביים מכוח חוק החברות, לדעתנו, רשם החברות רשאי לדרוש עדכון מסמכים פומביים אף אם הם הוצאו מכוח פקודת החברות. כאמור, מטרת שני סעיפים אלה להגשים את זכות העיון במסמכים הפומביים ולמנוע מצב שבו הם לא יהיו מעודכנים.

על-פי סעיף 41 לחוק החברות, העתק של כל מסמך הרשום או המוחזק אצל רשם החברות, המאושר והחתום על-ידיו, יתקבל בכל הליך משפטי כראיה הזהה לערך הראייתי של המסמך המקורי וכראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי מצוי אצל הרשם. בכך בא לידי ביטוי ביטול עקרון הידיעה הקונסטרוקטיבית. עם חקיקת חוק החברות, המסמכים הפומביים אינם יוצרים חזקת ידיעה וערכם הראייתי מתמצה בתוכנם בלבד.

כמו כן, מוקנות לרשם החברות סמכויות נרחבות בכל הקשור לחובות הדיווח של חברה ותשלום אגרות, והוא רשאי להטיל עליה עיצומים כספיים או אף לעתור לפירוקה אם הפרה את הוראות חוק החברות או את חובת הדיווח בעניינים אלה.