עד לאחרונה קבעה חזקת גיל הך שמשמרות על ילדים מתחת לגיל 6 יינתנו לאם. זאת, מלבד במקרים ומצבים חריגים בהם בית המשפט קובע שיש לפעול אחרת, בעיקר בגין חוסר כשירות האם והתאמתה לגידול הילדים. יחד עם זאת, בעקבות עבודתה של ועדת שניט, עלתה בימינו הצעת חוק חדשה המגדירה מחדש את חזקת הגיל הרך לגיל שנתיים.

שינוי מגמות חזקת הגיל הרך בעולם

חשוב לדעת כי שינוי במגמות חזקת הגיל הרך מתקיים במרבית מדינות העולם המערבי כבר עשרות שנים. שינוי זה נוצר עקב תפיסות חברתיות של שיווין בין המינים, שבמדינות רבות הובילו להעדפת משמרות משותפות, ולביטול חוק חזקת הגיל הרך. כמו כן, התמורות מתבטאות בבחינת כל מקרה לגופו בהתאם לעיקרון טובת הילד, כפי שהוגדרה על ידי אמנת האו"ם לזכויות ילדים.

סיבות לשינוי בגישת חזקת הגיל הרך

השינוי בחזקת הגיל הרך החל להתהוות בישראל בעשור האחרון, עקב עתירות פרטיות לשינוי חוק חזקת גילהרך. כמו כן, עקב קביעת בית המשפט העליון משנת 2000 המחלקת את האחריות על גידול ילדים באופן שוויוני בין שני ההורים, בהתאם לתפיסת המשפחה המודרנית. כתוצאה מהליכים אלו הורתה המדינה בשנת 2005 על מינוי ועדה מיוחדת בראשותו של פרופסור שניט, אשר בחנה את נושא חזקת גיל הרך והאחריות ההורית בעת גירושין.

המלצות ומסקנות ועדת שניט

המלצותיה הראשונות של ועדת שניט היו לבטל את חזקת גיל הרך. זאת, בהתאם לתפיסת אמנת האו"ם לזכויות הילד שמדינת ישראל מחויבת לה, ולאור המסקנה שטובת הילד מעוגנת במערכת יחסים סדירה ותקינה של שני ההורים.

הצעת חוק חזקת גיל הרך והביקורות עליה

בשנת 2013 התקבלה הצעת החוק של שרת המשפטים ציפי ליבני, לשינוי חוק חזקת הגיל הרך לגיל שנתיים. הצעת החוק מבוססת על מסקנות ועדת שניט ומציעה למעשה גרסת פשרה. השינוי התקבל בביקורת קשה מצד ארגוני נשים שהתנגדו לשינוי החוק הקיים, בטענה שמדובר בצעד שיבליט את הפערים הכלכליים בין נשים לגברים, ויגביר את המאבקים המשפטיים בגין משמורות ילדים. כמו כן, חלק מארגוני הגברים מחו על הצעד ודרשו את ביטולו המוחלט של חוק חזקת גיל הרך, בטענה כי בפועל אינו מתיישב עם תפיסת מערכת המשפט.