מדובר באחת החוויות המדהימות שחוויתי. "המלאכים נתנו לי צ'אנס" כך לפחות חשבתי. או אולי, כך חשבתי, בעצם השתגעתי? 

על מה אני מדבר? על חוויה, לא חד פעמית, שחוויתי לראשונה בגיל 23 (גם כמה פעמים בזמן שירותי הצבאי אבל לא בעוצמה הזאת) זה קרה לי בזמן השינה ב - 3 או 4 לפנות בוקר ולעיתים לקראת היקיצה שלי. (בכל שעה ביום)

אז מה קרה בטח תשאלו?
באחד המקרים, ישנתי בחדרי אחרי יום מטורף, סחוט מעייפות. זו היתה שעת צהריים, הרגשתי פתאום הרגשת שלווה מיוחדת במינה, כזו שדומה לתחושת חמימות שהתפשטה בכל הגוף... ניסיתי לנוע, אך לא יכולתי להניע אפילו אצבע ובטח שלא לזוז סנטימטר. תחושת החמימות נעלמה לפתע, ובמקומה הופיע פחד ! הצלחתי במאמץ לפתוח את עיני וראיתי סדק שהיה על התיקרה...
לפתע הרגשתי את הגוף הופך לקליל והסדק קרב אליי, גדל... ריחפתי! התקרבתי עם אפי למרחק סנטימטרים בצמוד לסדק שבתיקרה. ראיתי אותו לפרטיו הקטנים! אמי הייתה בחדר, וצפיתי בה מלמעלה, רואה ושומע אותה הולכת בחדרי, משוחחת בטלפון ומחפשת משהו. הבנתי מה אמרה וראיתי את פרטי לבושה, לאחר מכן בדקתי, וידעתי להצביע על פרטי השיחה שלה בטלפון במדויק, היכן הייתה בחדרי ומה עשתה, וכל זה בעודי ישן...

המרטיט ומפחיד בכל העניין, לא היה עצם היציאה מהגוף... נפשי או "נשמתי" חזרו אך עדיין לא הצלחתי להניע עפעף, וגופי היה משותק לחלוטין. כשהבטתי לרגע מעל הטלוויזיה, אשר דיווחה על אירוע חדשותי, ראיתי פתאום - היכן שאמי עמדה בזווית מעל ראשה - את מה שהחסיר פעימה מליבי! היה זה יצור מפחיד, קטן, שעיר, שחור אפרפר, בגובה כ 60 ס"מ לערך, דמוי קוף מפלצתי מעוות, הנושא עיניים בוהקות גדולות ושחורות, ושיניים צחורות ! הוא הישיר אלי מבט ! ניסיתי לזוז, לצרוח... אך לא יכולתי להניע אצבע. ניסיתי לצעוק, אך לא הצלחתי... כשלתי גם בלהזיז את שפתיי או לשוני !

אמרתי לעצמי, שיתכן שאני הוזה בחלום מציאותי? או שאולי אכן קיימות ישויות נסתרות מקבילות, אולי יש "עולם שאחרי", אולי אלוהים אכן קיים וזהו שליחו המסור מלאך המוות!? אולי שלחו אותו ללמדני לקח, אולי שליח מהגיהינום? אולי אחרי כל הזמן הזה של חוסר אמונה היה "עדיף לי להאמין באלוהים!" ???

אין הסבר אחר, כיוון שראיתי אותו במו עיני. הטלוויזיה שידרה אירוע חדשותי מסוים, שבדיעבד התברר כנכון והוא ישב מעליה. פתאום! סובב את ראשו לכיווני במהירות ובמבט חודר! ואז קפץ לקצות המיטה, התקרב אלי בעודי משותק כשאין בכוחי לעשות מאומה.

למרות שידעתי שחייתי את חיי במוסריות, ובאמת עצמית, תהיתי למה דווקא אני? זו כנראה ישות מהשאול, חשבתי לעצמי.
לאט לאט,"הוא" או מה שזה לא היה, התקרב אליי וחשתי חסר אונים,
הוא טיפס על רגליי ונעמד לי על בית החזה, מה שגרם לי לקשיי נשימה מכובד משקלו... אוויר.. אוויר.. רציתי רק לנשום...

ואז הוא קרב את ראשו לפני ואפו ממש נגע באפי. חשתי ממש את הבל נשימתו החם והפכתי בין רגע לגוש מבועת מפחד ! במרחק סנטימטר מעיני "הוא" חשף את שיניו וזעק נהמה זדונית שעדיין מהדהדת באוזני!

כל עוד קיימת נשמה באפי, לא אשכח את החוויה המבעיטה הזו, שללא ספק נחשבת למפחידה ביותר שנתקלתי בה אי פעם.

למרות שה"חוויות" שחוויתי בחיי, כללו כדורים חיים ששרקו ליד ראשי, ולמרות העובדה שאיבדתי קרובים וחברים - כלום לא דמה לחוויה המפחידה הזו.

לא מכיר בן אנוש שלא יקבל פיק ברכיים! אם רק הן לא היו משותקות :(

לאחר זמן מה, וכשחזר החמצן לראותיי הצלחתי לזוז, התעוררתי בבהלה חסר נשימה, כולי מזיע ומבועת. היצור כמובן נעלם ואני התעשתי במהרה וניסיתי לחשוב ולנתח,
האם הדבר הגיוני ? מה לעזאזל קרה כאן ?!

אמי הייתה כאן, אך לא ראתה "אותו", והוא היה ממש מעליה!
מה הקטע?
למזלי ידעתי מעט על כוחו של המוח ותעתועיו ואמרתי לעצמי:
"אולי אני משתגע, או שפורצת אצלי מחלת הסכיזופרניה?"

אני לא משתמש בסמים, לא שותה, לא מעשן, ("לא משחק סנוקר") ולמרות זאת חוויתי חוויה דומה שחזרה על עצמה כמה פעמים. לפעמים העזתי לאמר לישות שהתקרבה אלי: "בואי כבר הראי את עצמך נודניקית, אני רוצה כבר לישון!" למרות שידעתי שזו אינה חוויה אמיתית - היא כל כך מוחשית, שקשה לחשוב אחרת! לילות שלמים לא הצלחתי להירדם והאור היה דולק עד אור הבוקר, מפחד שסיוט זה יחזור.

כשסיפרתי זאת לקרוב משפחתי יחיאל (מאמין אדוק) הוא אמר: "זה רמז מלמעלה! אתה צריך לעשות תיקון!"
לאחר כמה חודשים ומספר חוויות שלמדתי להכיל, יצאתי,להליכה ספורטיבית עם חבר וותיק משכבר הימים, יאיר שבו שמו, איש סקרן ומשכיל וחובב תוכניות מדע ואמרתי לו: "שמע אני אספר לך משהו, אבל תבטיח לא לספר לאף אחד!"
הוא ענה לי: "מה???"
אמרתי לו: "נראה לי שיש לי סכיזופרניה או מחלה כלשהיא"
הוא השיב לי: "אני יודע, אבל מה חדש?!"
אמרתי: "נו אני רציני, זה קרה לי כמה פעמים בזמן השינה שלא יכולתי לזוז הגוף היה משותק לגמרי וראיתי... "
הוא אמר: "לא ייאמן, בדיוק אתמול ראיתי תוכנית על שינה ושם אמרו משהו בעניין הזה"

מיד בדקתי והגעתי למסקנה מרתקת:

א. אם הייתי יודע שרק אני חוויתי זאת לא בטוח שהייתי מעלה את הסיפור הזה על הדף, אבל החוויה הזאת נפוצה הרבה יותר משחושבים ואנשים רבים חוו זאת ואלו שכמוני בעלי דמיון מפותח במיוחד, חווים חוויה הרבה יותר מוחשית ומפחידה. (אגב ברגע זה ידידי בעלי הדמיון המפותח קניתם חוויה שאולי "תענג" אתכם, בהצלחה)
ב. זה לא מצביע כלל על בעיה נפשית או מוחית כלשהי.
ג. לרוב זה קורה לאנשים פחות בריאים, שמנים, לא בכושר או סחוטים מנטאלית או פיזית או במקרה שלי, בזמנו, כל הדברים יחדיו!
ד. התהליך הוא כזה (אגב הייתי במעבדת שינה ושם הסבירו לי את התדירות ולמה זה קורה) לאדם "נורמאלי" המוח בזמן השינה משתק את כל הגוף, כך שאם האדם חולם שהוא רץ שלא באמת ירוץ, יזוז, ייפול או יפגע בעצמו. המוח משתק את הגוף.
שלב נוסף הוא התערבות התת מודע, החלק במוח שמאפשר לחלום ולדמיין דברים בצורה מציאותית (בחלום אינכם מודעים לכך שאתם חולמים כמובן) כשהאדם מתחיל להתעורר, המוח מעיר את הגוף ומסיר את השיתוק (אפשר לזוז לנוע ולחלקנו הלא היגיינים להתגרד) ולאחר מכן המודעות, ההכרה מגיעה והאדם מתעורר לגמרי... נשמע סטנדרטי נכון?

מה שקרה לי ולאנשים שחוו מצב כזה - הוא ההפך הגמור. הגוף נשאר משותק, אבל ההכרה, המודעות התחילה להתעורר בעודי משותק! כך שהייתי מנמנם, מודע לעצמי, למקום ולרעשים... אבל ללא יכולת להתנועע, כאשר העיניים מעט פקוחות ורואות את הסביבה ומה שהעצים את החוויה הוא תת המודע, החלק שאחראי על החלומות - שהיה עדיין פעיל חלקית, למרות שהייתי חצי ער עם עיניים מעט פקוחות, כך הצטיירה לי בזמן החדשות, תמונה שייצר תת המודע שהתערבבה עם המציאות האמיתית, של ישות אמיתית על המיטה שלי, "שכישפה" אותי ולא אפשרה לי לזוז. נשמע מפחיד? זה אכן באמת מפחיד ! כשבדקתי,ראיתי שהסדק בתיקרה שאפי כמעט שנגע בו בזמן "הריחוף" היה בכלל בצד של רגליי, (שם לרוב ישנתי) ובגלל ההרגל הייתי בטוח שאני ישן הפוך, זה מה שחוויתי... היו פעמים שנרדמתי בסלון אבל הייתי בטוח שאני בחדרי ו"רחפתי" בחדרי ולא בסלון שם באמת ישנתי! כשתארתי לאמי מה היא אמרה ואיך היא התנהגה ומה היא לבשה היא השיבה: "נכון! מדהים! אבל החולצה שתיארת שלבשתי היתה מאתמול, לא לבשתי אותה, "היום"

אז הבנתי, למרות שקשה להאמין, המוח משלים לעצמו תמונת מציאות! ממש כך, "פטושופ במציאות". אם הייתי אדם המאמין ב "עולמות" ו"ישויות" או איש קבלה רוחני נניח ופחות ספקן, הייתם אולי עולים לקבל ברכה מ "המקובל דוד דרזי", חילוני גמור ש"חזר" מהגהנום כדי לנקות ו"להתנקות"

זמן רב עבר מאז, לא חוויתי זאת שוב ומקווה לא לחוות יותר, אך כחוויה, מדובר בחוויה מתקנת שלא הייתי מוותר עליה, בדיעבד
למדתי שהמציאות פרועה מכל דמיון. אתם מוזמנים לגגל "שיתוק שינה", הסימפטום שחוויתי, ולראות שהסינדרום הזה נפוץ הרבה יותר משחושבים. חוויה כזאת לאדם מאמין או אולי אפילו אצלי בגיל צעיר יותר, היא הרבה יותר "רוחנית" "מיסטית" ו"טראומטית" מאשר לאתיאיסט כמוני בגלל סיבה ומסובב. ה"סיבה" וה"תוצאה" - עשיתי משהו רע לכן נענשתי.

בנוסף, כל מה שחוויתי הוא כביכול "בוודאות" אמיתי! כך חושב אותו המאמין. רחמיי על אנשים שסבורים כך. אנשים רבים, (מידיעה על ידידים וקרובים) חזרו בתשובה בגלל מקרים דומים. (מבלי להיכנס לשאלה האם הדת וחזרה בתשובה זה טוב או רע אבל הסיבה הזאת לחזרה בתשובה, מוטעית ביסודה)
האמת, על כל פנים, רחוקה מזה. זהו תהליך נוירולוגי רגיל לחלוטין, ואדם שלא מכיר את האפשרות הזאת בטוח שהגיע איזה שד מהגיהינום ע'מ להזהיר אותו !

המוח שלי תרגם את "הריחוף" כאילו אני מסתכל מלמעלה בזמן אמת. במילים אחרות, אמרתי לאמא שלי שהיא נכנסה לחדר ועשתה\אמרה ככה וככה, וראיתי אותה מלמעלה! המוח מתרגם כאילו ראיתם מלמעלה, אין הריחוף אמתי! אך בגלל שזה מסתנכרן עם המציאות\מה שאמי אמרה ועשתה, שהוא אמיתי לחלוטין, זה קשה לעיכול!

שלב הריחוף "ההרגשה" בדגש על הרגשה והתמונה מלמעלה למטה לא מדויקים ואינם אמיתיים. הישות שנמצאת בתוך החדר *המציאותי* היא הזיה, בעוד ההתרחשות הסביבה והרקע אמתיים!

פלא שאנשים מאמינים בדברים הללו!?

היו שנשבעו שנחטפו על ידי חייזרים, שריחפו מחוץ לגוף וראו מ"למעלה" את ההתרחשות... (אפילו תיארו מה נאמר במדויק) והם לא משקרים ! המוח הוא יצירה מופלאה ומורכבת - פלא היצירה. (יצירה לא בריאה!)
נכון שהמוח מורכב ומדהים, אך לא על כל יצירה חתום "באהבה שלכם הקב"ה", נגיע לזה בפרק על האבולוציה, שם תבינו הכול, (רק אל תנסו להיאחז בציפורניים ולייחס לי מה שלא אמרתי)

המוח הוא יצירה כל כך מדהימה, שהוא יכול ליצור מצבים והתרחשויות שלא היו במציאות. נרחיב על כך בפרק "אי קיומו של העל טבעי" נדון שם על "קסדת אלוהים" שהוא בעצם מתקן המאפשר לחוש חווית ריחוף וישויות סביב חובש הקסדה, על לחץ ג'י גבוה שחווים טייסים וחוויות סף מוות ... תעתועי מוח מרתקים!

המדהים בדבר, הוא שכאשר סיפרתי ליחיאל על מצבי המוח השונים -הוא הקשיב בתמיהה וסקרנות ואז אמר לי בנימה של רחמים: "אה מסכן אתה לא מבין! זה רמז משמיים, אתה צריך לחזור בתשובה!""

אולי... מי יודע...יש כאלה שהסברים פסיכולוגים לא יעזרו להם וגם לא מעניינים אותם ויש כאלה שמנסים לפרק\לנתח את החוויה, כדי להיות כמה שיותר קרובים ל"אמת" אם יש כזו. בכל אופן אם חוויתם תופעה כזו, אתם לא לבד ("גם בחדר" וגם בחוויה) :)

מתוך ספרי "אשרי המאמין - טיעונים בדבר קיומו של אלוהים"
כרגע עדיין בכתיבה