בפרשת הלוי הרים בית-המשפט את מסך ההתאגדות של "חברה משפחתית", כהגדרתה בסעיף 64א(א) לפקודת מס הכנסה, כדי לאפשר לנכה לזכות בפטור המוענק ליחיד בפקודת מס הכנסה. במקרה זה נדונו העובדות הבאות: המשיב, נכה שדרגת נכותו 100%, החזיק ב-91% ממניות השליטה בחברה משפחתית ("החברה").

על-פי הוראת סעיף 64א(א) לפקודת מס הכנסה המשיב הוא "נישום", דהיינו בעל המניות אשר מייחסים לו את הכנסתה החייבת של החברה ואת הפסדיה. סעיף 9(5)(א) לפקודת מס הכנסה מעניק פטור מסוים ממס על הכנסה הנובעת מ"יגיעתם האישית של עיוור או של נכה שנקבעה לו נכות של 100%". השאלה שהתעוררה בבית-המשפט היא, האם הכנסת החברה היא הכנסה מיגיעה אישית, המזכה את המשיב בפטור האמור.

לגישתם של שלטונות מס הכנסה, הכנסתה של חברה משפחתית המיוחסת ליחיד, ובענייננו "הנישום", אינה יכולה מעצם טיבה להיות הכנסה מיגיעה אישית. לעומת זאת, המשיב טען כי הואיל והוא פעיל ומעורב בעסקי החברה והכנסותיה נובעות ממקור אקטיבי, היינו מעסק (במובחן ממקורות הכנסה פסיביים, כגון שכר דירה, ריבית וכדומה), יש לראות בהכנסה של החברה שבידיו הכנסה מיגיעה אישית.