לאחר שבפרשה הקודמת, פרשת "תרומה", התחלנו לקרוא על הוראות הקמת המשכן והכלים שבו, פרשת השבוע שלנו, פרשת "תצווה", תמשיך בעניין בגדי הכהונה, אופן לבישתם והקדשת הכוהנים למלאכת הקודש.

אולם, דווקא בפתיחת הפרשה יש מספר פסוקים שעוסקים בעניין אחר לגמרי שנראה קצת שלא במקום- פסוקים העוסקים בשאלות כיצד להעלות את אור המנורה שעדיין כלל לא נוצרה והיכן היא תעמוד.

"ואתה תצווה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך...להעלות נר תמיד".

מה מיוחד דווקא בשמן הזה שבו צריך להדליק את המנורה שמקדש?

כמו שאר הכלים, גם הנר הוא סמל לאדם ובייחוד לעם ישראל. במדרש רבה כתוב: "כל המשקים המתערבים זה בזה, והשמן אינו מתערב אלא עומד. כך ישראל אינן מתערבים עם העכו"ם" - הייחוד של עם ישראל אל מול שאר העמים שלעולם הוא יישאר בפני עצמו ולא יתערבב בין האומות. הוא כלל לא מסוגל לזה.

גם אם בהמשך הדורות ניסו ישראל להתבולל  הם לא הצליחו ותמיד נשארו כגוף אחד ושלם, בדיוק כך, כפי שהשמן מאיר את המקדש כך בית המקדש מאיר לכל העולם ומכאן ישראל נקראו גם "זית רענן"  שהם מאירים לכל.

דווקא העובדה שעם ישראל לא מתערבב בין האומות היא התרומה הגדולה לאנושות מפני שהיא מאפשרת לנו כעם להאיר לכל באור המיוחד שלנו.

כמעט תמיד פרשת "תצווה" נקראת בסמוך מאוד לחג פורים, והשנה אף נקרא ביחד איתה את פרשת זכור.

המן הרשע שרצה לאבד את עם ישראל, היה מצאצאיו של עמלק אותו אנו מצווים למחות וסיפור מגילת אסתר, ממחיש עד כמה ישראל מהווים מגדלור גדול ומאיר בתוך החושך הגדול של העמים הרוצים להשמידם ובראשם עמלק וצאצאיו.

מרדכי ואסתר אחייניתו נלחמים בחירוף נפש ממש על מנת להשאיר את האור הגדול של עם ישראל בהיסטוריה העולמית וב"ה שמצליחים במשימתם ובעזרת ה' מתהפכת לה גזירת המן והוא זה שבסופו של דבר נענש.

החיבור המיוחד הזה בין האור הנצחי של ישראל והקמת המשכן הוא הפתיחה המיוחדת של פרשת השבוע שלנו,

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם