במציאות המודרנית עוברת אישה מספר מבחנים לא קלים כדי לקבל לגיטימיות מן החברה האנושית.

אחד המבחנים הינו מבחן ההיריון.

מדינת-ישראל נחשבת כיום לשיאנית העולם בהפריות חוץ-גופיות.

                    פירוט לגבי הנתונים

1: מנתוני משרד הבריאות עולה כי בשנת 2012 בוצעו בישראל 40,000 טיפולי פוריות .

2: כ17% מן ההריונות מסתיימות בלידת תינוק בריא.

3: רק באלף מקרים נכנסת האישה להריון כתוצאה ממקרה זה.

4: 4.4% מהילדים בישראל נולדים כתוצאה מהפרייה חוץ-גופית .

5: בגיל 45 מקבלת האישה מימון מהמדינה לביצוע טיפול פוריות .

לאחרונה דנה ועדת האתיקה של האגודה הישראלית לחקר הפריון (אשר טומנת בחובה מאות אנשי מקצוע העוסקים בתחום זה) בסוגיה לפיה מה לעשות במקרה שהאישה לא תכנס להריון.

כלומר: האם שווה להשקיע זמן וכסף במקרים חריגים אלו?

                      מסקנות הועדה

הועדה הגיעה למסקנות הבאות:

1: כאשר הסיכויים של אישה להכנס להריון הינם בין 5-1 אחוז ,בני-הזוג יצטרכו לקבל את כל המידע מהמרפאה המטפלת.

2: כאשר הסיכויים של אישה להכנס להריון הינם קלושים המדינה לא תממן טיפולי פוריות.

3: רופאים יוכלו לסרב לתת טיפול שסיכויי הצלחתו נמוכים ,בתנאי שהדבר לא נוגד את חוקי האתיקה.

בנוסף, מייחסים חשיבות רבה חברי הוועדה לדו-שיח הקיים בין המטופלים לבין הרופאים כדי ששני הצדדים ידעו לקראת מה הם הולכים.

הגיע הזמן שמדינת-ישראל תבין שזכותה של האישה על גופה ורק היא תחליט מתי וכיצד היא תיכנס להריון לאחר שהיא שוחחה עם בן-הזוג וקבלה את כל המידע הרפואי לו היא זקוקה כדי להכנס לתהליך זה.

מצב שבו זוגות מוכנים לעשות הכל כדי להוליד ילד תוך כדי סיכון בריאותה של האישה הוא לא אחראי ואף מסוכן.

ואישה היא מוצלחת גם אם היא לא זוכה להיות אמא.