שלשום (ד') החליט בית-המשפט העליון להותיר את הרשעתו של רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה על כנה.

שלושת השופטים שישבו בהרכב הסכימו על-כך שהעדות שנתן זדורוב בפני המדובב הינה אמינה ואותנטית ,אך לגבי הממצאים החדשים אשר הוצגו בפני בית-המשפט העליון בפעם הקודמת קיים ויכוח בין השופטים.

                       עיקרי המחלוקת

1: אחת מנקודות המחלוקת הינה סוגיית הסכין .

אין עוררין על-כך שהילדה תאיר ראדה נדקרה ,אך נשאלת השאלה :איזו סכין שמשה ככלי הרצח?

הפרקליטות טוענת כי זדורוב רצח את תאיר ראדה בעזרת סכין יפנית ,בעוד שהחתך שנמצא בסנטר הנערה מראה שהרוצח השתמש בסכין בעלת להב חד (דבר אשר עשוי להוביל לכך שהנערה נדקרה כביכול ע"י שני אנשים שונים).

2: השופט דנציגר טוען כי טביעות הנעליים שנמצאו בזירה אינן של זדורוב ,וכן העובדה שזדורוב לא ידע היכן בדיוק נפגעה הנערה מטילות צל כבד על הרשעתו של זדורוב רצח הילדה.

3: השופט עמית טען שעצם העובדה שזדורוב אהב לאסוף סכינים ,וכן הוא עיין במאמר המלמד כיצד ניתן לשסף גרונו של אדם ,היא מספיקה כדי לקבוע שזדורוב הוא הרוצח.

לסיכום: ניתן לראות שהשופטים עמית וזילברטל טוענים כי קיים קשר נסיבתי בין עדותו של זדורוב לבין הממצאים החדשים, ולפיכך ,החשיבות של הממצאים החדשים המצויים בתיק הינם שוליים,בעוד השופט דנציגר טוען שצריך להתייחס לממצאים החדשים אשר יוצרים אי-ודאות בדבר זהותו של רומן זדורוב כרוצחה של תאיר ראדה.

                       השלב הבא בתיק

בניגוד לדברי פרקליט המדינה שי ניצן,והתובעת הראשית בתיק מירית שטיין שהדבר סגור וחתום ,על פרקליטיו של זדורוב לדרוש דיון נוסף בבית-המשפט העליון בהרכב מורחב בראשותה של הנשיאה נאור, או כל שופט בכיר אחר, אשר ידונו בממצאים החדשים במנותק מההודאה שנתן זדורוב בתחנת-המשטרה או ע"י המדובב בתא-המעצר ,במקביל יש לקיים חקירה מקיפה על דרך התנהלותה של הפרקליטות אשר פסלה כל ממצא שהעבירו הסניגורים לעיונם של השופטים כדי שהדבר לא יקרה שוב בתיקים אחרים.