בשבוע שעבר, בפרשת "ויגש",למדנו שיוסף ביקש להושיב את משפחת יעקב דווקא בארץ גושן על מנת למנוע התבוללות של המשפחה על צאצאיה עם העם המצרי.

בתחילת פרשת השבוע שלנו, פרשת "ויחי",נוכל לראות מהיכן ינק את הגישה החשובה הזאת.

אביו, יעקב אבינו, שכב על ערש דווי ורגע לפני מותו הוא קורא לבנו יוסף ומבקש ממנו בקשה חשובה עבורו: "...אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים, ושכבתי עם אבותי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך" - ליעקב חשוב שאפילו לא ייקבר קבורה זמנית במצרים אלא מיד ישאו את גופתו ויעלו אותו לארץ ישראל כדי שייקבר שם..

רק אחרי שיוסף אכן נשבע שכך ינהג ויעשה הלך יעקב לעולמו.

מפני מה חשש כל כך יעקב מקבורה במצרים?

הסיבה הראשונה היא שהוא לא רוצה שסביב קברו תיעשה עבודה זרה. יעקב היה  דמות בעלת כבוד גדול במצרים, והעם המצרי כיבד מאוד אותו והוא לא רוצה שהקבר שלו, כאדם המאמין באלוקי אברהם ויצחק, ייהפך דווקא שם למקום קדוש עבור המצרים ויהיה למעין אליל.

סיבה נוספת שראה יעקב מול עיניו היא, החשש הגדול שלנו מפני ירידה של אנשים מארץ ישראל אל ארץ מצרים.

הרי התושבים בישראל ראו איך המשפחה מתיישבת לה בארץ גושן ושטוב לה ולא רצה יעקב שתהיה מגמה של ירידה של כל העם.

קבורה של יעקב במצרים,אף אם תהיה ארעית, הייתה מתפרשת בעיני הבנים כהיתר להשתרש ממש במצרים, שאם הוא קבור בה כנראה שהיא ארץ קדושה.

לפיכך, דרש יעקב התחייבות מיוסף שיקברו אותו בארץ ישראל למען ידעו כל הבנים וכל הדורות,גם בשנות הגלות, שהבית האמיתי נמצא אך ורק בארץ ישראל!

שבת שלום ומבורך!

תודות : לצחי מיכאלי

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

ארץ גושן,העם המצרי,ינק,על ערש דווי,חסד ואמת,קבורה,מאמין אליל,ירידה,להשתרש,