מס' צפיות - 3792
דירוג ממוצע -
אוטיזם המילה המפחידה ביותר
הרחת האבחנה באוטיזם אצל ילדים מגיל צעיר החל מגיל שנה וחצי
מאת: נופר זכור לטוב 23/09/16 (12:52)

מעולם לא עלה על דעתי שאהיה אמא בגיל 23 לילד מקסים בשם לישי ושבגיל שנה וחצי יגדירו לי את הילד כאוטיסט.                    אז נכון שילד ראשון להורים צעירים זה דבר מלחיץ מאד.                                                                       השאלות חוזרות על עצמן:נו הוא זוחל? נו הוא הולך? נו הוא מדבר? את כל זה עברנו בלחץ וקצת באיחור.                          סביב גיל שנה התעורר פחד שלישי לא נענה לשמו, לא אומר מילים מלבד כגור(כדור) וקצת קולות של חיות.                       כמובן שהחשש התחזק עקב הלחצים בטיפת חלב שהפנו לרופאת משפחה לבדיקת שמיעה שיצאה תקינה ולהתפתחות הילד.       כשהגיע התור המיוחל בהתפתחות הילד לקלינאית תקשורת ומרפה בעיסוק כבר היה סוף יוני 2015. כן, לישי היה בן שנה וחצי ועדיין איתי בבית עקב הבעיה הלא ברורה.                                                                                             הניורולוג גם בדק אותו והמליץ על טיפולים בהתפתחות הילד אך חופשת הקיץ הגיעה וכבר עלו מחשבות לשים אותו בגן מיוחד.       אכן, בפגישה עם הפסיכולוגית עלתה המילה המפחידה הזאת ושחייבים להגדיר אותו כך כדי שיכנס בהקדם למסגרת מיוחדת.       ברור שהסכמנו בלי לחשוב יותר מדי ואז התחיל המרתון של הריצות עם האבחונים לביטוח לאומי ולמשרד הרווחה והרצת הועדה כדי שיהיה לו מקום במעון יום תקשורתי החדש שנפתח בפ"ת.                                                                           אכן, הספקנו ולישי היה הילד השביעי שנכנס לגן ממש שניה לפני הילד השמיני והאחרון.                                               אובכן, התחילה השנה ונראה שלי היה יותר קשה מלישי לשחרר והייתי מוציאה אותו אחרי שעה-שעתיים בגן עד החגים לא נתתי לו לישון בגן. אחרי החגים לישי הפתיע אותנו וזכר את הגן והתחיל ללכת לימים מלאים.                                                 לאט לאט, הוזמנו לשיחות עם העובדת הסוציאלית ולטיפולים של הצוות הפרא רפואי בגן והבנו שהגן בעיקר דוגל בשיטת הDIR (יחסים פרטניים התפתחותיים). גישה זו באופן כללי אומרת שצריך להצטרף למה שהילד עושה ולאט לאט להרחיב זאת דרך מעגלי תקשורת. אולם, הניורלוג של לישי המליץ לנו גם על טיפולים מעבר לגן וטיפול של מתנתחת התנהגותית שעובדת בשיטת הABA(ניתוח יישומי של התנהגות) שהיא ההפך מDIR. יש המגדירים את הABA כאילוף ושלולים בגיל כזה מוקדם. זאת לאור העובדה שבגדול השיטה מבוססת על חיזוקים חיוביים חומריים(צעצוע, מילה טובה או מזון) או הסרת גורמים מאיימים כתגמול על התנהגות טובה(קשר עין, הצבעה ופנייה בדיבור) עד שזה יהיה באופן טבעי ללא החיזוקים.                                                                      אז בעיקר התמקדנו בDIR ואף לקחנו קלינאית פרטית שמשלבת את כל הגישות וגישה שנקראת התפתחותית-טבעית.                  לאחרונה התחלתי לעבור בעצמי קורס ללימוד ABA, נכון זה קצת מבלבל וסותר. אבל איך אומרים בעיה צריך לתקוף מכל הכיוונים. מקווה ומאמינה שעם טיפול מוקדם ומסור הבעיה תיפטר או תישאר ממש מינורית.                                                        אני מקווה שמערכת החינוך תלמד גם לשלב את כל הגישות.

הכותבת היא אני נופר בת 26 בעיקר אמא לילד מיוחד ומקסים עם קשיים תקשורתיים, חולמת להיות עיתונאית

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר