שניות ספורות הפרידו בין הצלחת התרגיל לכישלונו. אלא שהמאבטח הרביעי משום מה הקדים להסתובב לאחור ופיספס את יגאל עמיר. האחרון נדחק פנימה וירה 3 כדורי סרק.

בשלב זה יצחק רבין נדחף למכונית, ונכנס ללא פגע. אלא שדקות מספר מתחילת הנסיעה למטה השב"כ בצפון ת"א, שם תוכננה להתקיים מסיבת עיתונאים "מאולתרת", תוך הטלת האשמה לניסיון ההתקשות בימין ובמנהיגו, בנימין נתניהו, איבד לפתע רבין את הכרתו והתמוטט. עיניו של רבין סטו חזק שמאלה כעדות לאירוע מוחי, והוא שמט את ראשו.

מאבטחי השב"כ ההמומים מיהרו לדווח למעלה, בידיעה שהשארתו של רבין בחיים פירושה דליפת הקנוניה מחד, והישארותו של רבין עם נכות מנטלית ושיתוק לכל ימי חייו.

בסופו של דבר רבין נורה בחזהו ע"י מאבטח שישב במושב הקידמי, לצידו של הנהג דמתי. המאבטח יורם רובין לא השלים עם המעשה והזעיק אמבולנס נט"ן שפינה את רבין למיון.

רבין הגיע למיון כשהוא לוקה בשיתוק (שוק ספינלי) ונפטר בשעה 22.32 במיון.

הרופאים שפרשו לחדרם, אולצו לחזור כעבור דקות מספר, בטענה שממשלת ישראל עדיין אינה מוכנה להכרזה על מותו של ראש הממשלה. הרופאים נדרשו להמשיך לטפל ברבין עוד זמן מה, ולקחו את הגופה לחדר הניתוח, שם גילו 2 פצעי ירי חדשים בגבו של רבין.

מחוסר ברירה ניתחו הרופאים את הגופה, והוסיפו את פצעי הירי החדשים לדוחות הרפואיים, בעוד שהרוחות הרפואיים המקוריים סולקו (פרט לאחד). 

על פר' היס הוטל ע"י השב"כ, בכפוף לאיומים, להעלים את פצע הירי הקטלני שנורה בחזהו של רבין וריסק את עמוד השידרה.

על יגאל עמיר, שהגיע לעצרת עם סוכן שב"כ אחר מן ה"ימין הקיצוני", וכשהוא נעזר בנהג GMC שנתן לו הוראות, הופעל לחץ כבד ואיומים עליו ועל בני משפחתו, והוא נאלץ להודות איכשהו כעבור 5 ימי חקירה בשב"כ.

דמיוני? אולי, אבל המציאות עולה על כל דמיון. החליט אחד מהם, זה שישב במושב הקידמי, לסיים את חייו של רבין...