היא רוצה אותו,
היא לא רוצה,
היא לא יודעת מה לחשוב.
היא לא יודעת מה הרגשות שלה אומרות.
למה תמיד שהיא רוצה להיות החלטית הכל יוצא מפרופורציה?
למה תמיד חייב להיות משהו שיקשה עליה?
משהו שיהרוס את המחשבה.
למה נוצר הרגש... אם הוא לא ברור??
נמאס לה להרגיש, נמאס לה לאהוב, נמאס לה לראות אחרים .. שזה בא להם בקלות ולה לא:
היא גם רוצה לאהוב...
אהבה פשוטה של בחור ובחורה.
אהבה, אומנם לא מושלמת כמו באגדות.
אבל מעט פרפרים,מעט לבבות.
לא לרחף יותר מדי,
שיהיה קשר למציאות.
שהיא תוכל לאהוב ולהעריך ולתת...
וכל בוקר להתעורר עם חיוך, כי הוא נשאר לישון איתה.
היא רוצה....
אבל כנראה זה לא מספיק.. הרצון של לרצות.
הלב משחק, הרגש לא זמין , והאהבה באויר.
רק אצלה לא....היא תפוסה בעבר...
בדימיון....