ידוע הוא שהתורה סיפרה אודות אירועי בני ישראל במדבר רק מהשנה הראשונה ומהשנה האחרונה שלהם מתוך 40 שנות הליכתם במדבר מאז יצאו ממצרים.

האירועים שהוזכרו נבחרו מן הסתם בקפידה ולא סתם דווקא הם נכתבו בתורה שהרי בטוח הרבה עבר עליהם במשך 40 שנות הליכה.

המקרה הראשון שלהם אחרי יציאת מצרים מוזכר בקצרה בפרשתנו.

בני ישראל הולכים שלושה ימים במדבר ולא מצאו מים. כשהגיעו למרתה המים שמצאו היו מרים לכן נקרא המקום מרה.

העם מתלונן למשה ובעקבות כך צועק אל ה' לעזרה שמורה לו לזרוק את העץ אל המים והם הופכים למתוקים.

ואז מוזכר משפט שמייחד את האירוע: "...שם שם לו חק ומשפט ושם ניסהו".

במדרש נכתב ש"שם" במרה הורה ה' לישראל מספר מצוות חשובות כמו שבת, כיבוד אב ואם, פרה אדומה ועוד. אך נשאלת השאלה למה נאמר דווקא "שם"? הרי כבר שהיו במצרים קיבלו את מצוות קידוש החודש, פסח וחיוב אכילת מצות ואיסור אכילת חמץ, אז איך ניתן לומר שרק "שם" לאחר נס מרה נתן ה' חוקים ומשפטים?

אלא שהתורה רוצה שנבחין ש"מרה" דווקא הייתה התחלה אמיתית של ציווי ה'. שם התרחש משהו מיוחד שממנו והלאה ניתן לומר שהחילה נתינת המצוות.

"שם ניסהו" שמוזכר בסוף הפסוק בא להדגיש בפנינו שדווקא במקום הזה התחיל ניסיונם של ישראל אם יקיימו מצוות ואם לאו. במצוות הקודמות שהזכרנו ושהם קיבלו בעבר התנאי הזה לא הוזכר. 

במקום המיוחד הזה הייתה גם המתקת המים ומיד קיבלו גם חוק ומשפט.

כנראה שיש קשר בין נס המתקת המים לקבלת המצוות. 

בנס הזה במרה נעשה דבר שהוא היפוך מוחלט מן הטבע. דבר מר הפך למתוק ולכן נבחר העיתוי הזה להתחיל ולתת את מצוות התורה כי ייחודו של נס זה הוא הכנה מעולה למתן תורה. 

התורה היא מרה בתחילתה. היא קשה. והאדם חייב להאמין שבסוף המר יהפוך למתוק. כי אם לא הוא יחפש תורה מתוקה יותר. לכן ההקדמה למתן תורה שמימיה המרים של התורה יהפכו למתוקים דווקא אם תוסיף להם מרירות. לכן משה השליך את העץ בדמות העץ המר של "עץ חיים היא" אל המים. 

ככל שמר יותר בלימוד כך המתיקות תהיה גדולה יותר בסוף התהליך.

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

בני ישראל,במדבר,יציאת מצרים,שבת,כיבוד אב ואם,פרה אדומה,קידוש החודש,פסח,אכילת מצות,אכילת חמץ,