יש לי פרפרים...

והם לא סתם.

אלו פרפרים לא מוגדרים.

אומרים כשאוהבים יש פרפרים.

אבל אני לא אוהבת.

אני לא יודעת לאהוב.

אז מה אלו הפרפרים האלו??

הם נמצאים שם.

כל יום כשאני מתעוררת.

כשאני מקבלת הודעה ומחייכת.

כשאני מדברת איתו.

אבל הם לא שייכים לו.

הם גם לא שיכיים לי.

אלו פרפרים לא מוגדרים.

הם יעלמו מתישהו, לא??

למה לתת תקווה למשהו שיעלם??

פרפרים לא מוגדרים.

זה לא נשמע טוב.

אני לא יכולה שיהיה אצלי משהו לא מוגדר.

אני צריכה הגדרה כלשהי.

פרפרים...

למה הם הגיעו גם אלי?

איך אני נפטרת ממשהו לא מוגדר??

אני רוצה לאהוב.

אני לא יודעת איך.

פרפרים...

אני נותנת לכם רשות לעזוב.

פשוט תתעופפו למישהו אחר.

תנו לו לאהוב.

להבין, לשמוח, לחייך,

אצלי זה לא ילך.

האהבה שלי מתה מזמן.

הרגש לא נמצא כאן.

הוא עזב מזמן.

אני ואהבה....

זה משהו לא מוגדר.

אין אצלי דברים לא מוגדרים.

תתעופפוווו......פרפרים...כי....

אני לא יודעת לאהוב!!!