במחצית השנייה של המאה הקודמת, בעקבות פריצת דרך בטכנולוגיה הרפואית, הפציע עידן חדש ברפואה: חולים ממאירים אשר איבר כלשהו בגופם - עדיין לא כולל את הראש! - הפסיק לפעול כשורה ודינם הייתה גסיסה איטית, או מוות גואל, יכול עתה לזכות בהשתלת איבר מאדם שבגלל תאונה, או מחלה לא נזקק להם יותר. ההשתלה הראשונה הייתה של כליה שנלקחה מתאום זהה ועל כן במקרה זה, לא הייתה תופעת דחייה, אבל אחר פיתוח תרופה המדכאת בהצלחה את המערכת החיסונית בגוף האדם, הייתה הדרך פתוחה גם להשתלות איבריהם של אנשים ללא קירבה ביניהם. האיש שהטביע את חותמו על נושא ההשתלות וזכה לפופולאריות בלתי רגילה, לגבי רופא מנתח, בדעת הקהל העולמית, היה הדרום אפריקני כריסטיאן ברנארד שביצע ב-1967 את השתלת הלב המוצלחת הראשונה.

עתה מבוצעות כבר בהצלחה רבה אלפי השתלות בכל רחבי העולם וגם בארץ. נושא ההשתלה פסק להיות סנסציה וכיום מתרכזת התקשורת יותר בנסיבות הטראגיות שגרמו לתרומת האיברים, מאשר בניתוח שהפך לשגרה. עם זאת, המודעות לחשיבותה מצילת החיים של ההשתלה עדיין נמוכה בארץ וקיים מחסור חמור בתורמי איברים. ב-2008 התקבל בכנסת חוק השתלת איברים המעניק הטבות לאנשים המוכנים לתרום את איבריהם אחר מותם לאלה המשוועים להם. בארץ קיימת גם אגודה בשם "אדי" המעודדת תרומת איברים. כתובת האינטרנט שלה http://www.agudatadi.org.il/rishum.htm

עד כאן סיפרתי דברים הידועים פחות, או יותר לכל אדם הקורא עיתון, רואה 'מבט' בטלוויזיה, אבל האם יתכן, כי כאשר חולה זוכה לתרומה יקרת ערך כזאת, הוא מקבל יותר מאיבר עשוי בשר ודם? אנגליה אחת טוענת, כי ביחד עם הכליה שקיבלה, הושתלה בגופה גם אישיות חדשה!

הבעיות של צ'ריל ג'ונסון, אם חד-הורית בת ה-37, עם כליותיה, החלו ב-1998. אחרי טיפולי דיאליזה במשך שנים ודחיית שתל שבוצע ב-2001, השתלה נוספת ב-2007 הצליחה. עתה היא אומרת, כי אופייה השתנה לחלוטין בעקבות הניתוח. לדעתה, ירשה את תכונותיו של התורם, גבר בן 59 שנפטר ממפרצת. יתר על כן, לא רק אישיותה השתנתה, כי אם גם טעמה בספרות עבר שינוי רדיקלי. בעבר נהגה לקרוא רק רומנים זולים, אבל מאז ההשתלה, דוסטוייבסקי וג'ין אוסטן הם הסופרים המועדפים עליה. 

לדעת חוקרים אחדים, קיימים מקרים בהם לחולים שהושתל בגופם איבר זר, במיוחד לב, הועברו זיכרונות, דפוסי התנהגות, העדפות ומנהגים שהיו שייכים לתורם. ב-1997 פורסם ספר בשם a change of heart (משמעות השם במקור שינוי דעה וגם שינוי לב) בו הכותבת מתארת את השנויים שהתחוללו באישיותה מאז הושתלו בגופה ריאה ולב. כך למשל למרות היותה מקודם פריק של מזון בריאות, היא מרגישה עתה תשוקה עזה לאכול ג'נק פוד. טעמה בביגוד ובצבעים השתנה אף הוא והיא החלה להתנהג בתוקפנות ופזיזות, בשונה לגמרי מאישיותה שלה, אבל בדומה לצורת התנהגותו של תורם האיברים בגופה.

אחד החוקרים הביע דעה שהתרופות נוגדות דחייה שכל מקבלי ההשתלות נאלצים לבלוע, פתחו צוהר בגופם להעברה - בנוסף לאיברי הגוף - גם של מידע מערכתי ואנרגיה שהיו אצורים בתאי האיברים שנתרמו. 

אקדמאים בארה"ב פיתחו תיאוריה הנקראת 'תופעת זיכרון תאי', כדי להסביר את שינויי האישיות בהם התנסו לכאורה אחדים ממקבלי ההשתלות. החוקרים ראיינו את בני משפחותיהם של עשרה תורמים, את המושתלים ובני משפחותיהם ורשמו מפיהם עדויות רבות על מקבלי תרומות איברים שאימצו להם דפוסי התנהגות שאפיינו את תורמיהם ועמדו בניגוד גמור לאלה שלהם לפני הניתוח. על ילד קטן שהפגין אהבה עזה כלפי הורי התורם שלו, על גבר שהחל לצאת עם ידידות חברתו לסבב קניות, על אחר שחיבר שירים הדומים באופיים ונושאיהם לאלה שנמצאו בעיזבונו של התורם, על חיבה פתאומית למוסיקה קלאסית, על זולל בשר שהפך צמחוני, על אישה עם פחד גבהים שהפכה למטפסת הרים, עורך-דין המתמכר לשוקולדה, אותה שנא מקודם, הומוסקסואל שהפך להטרוסקסואל וילדה בת שבע שהחלה לסבול מחלומות ביעותים אחר שהושתל בגופה לבו של ילד שנרצח.

עם זאת, המקרה האוטנטי היחיד שזכה להכרת הקהילה המדעית השמרנית בד"כ היא של ילדה אוסטרלית בת 15 שסוג דמה השתנה בעקבות השתלת כבד.

הרפואה המודרנית התקדמה בצעדי ענק, תוחלת החיים עולה בהתמדה, אבל גוף האדם הוא אחד מפלאי הבריאה ורב יותר הנעלם בו מהגלוי. יש מקרים רבים מדי בהם הרופא המלומד פשוט מרים ידיים, תופעות שנשגבות מבינתו, מחלות שאין להן מרפא, אולי אפילו המוות בעצמו הוא כזה.

הלא יתכן, כי לב החי ופועם בגופו של אדם, או כל איבר חיוני אחר המשמש אותו נאמנה במשך שנים רבות, מושפע מרגשותיו, חוויותיו המשמחות והמעציבות, אהבותיו ושנאותיו מוטבעים בו ואם הוא מושתל בגופו של אדם אחר, עוברת אליו גם חלק קטן מאישיותו של בעליו הקודם? בעיניי זה סביר, אבל אולי אני שוב מדבר מהרהורי ליבי (ביטוי מוזר, לא כן, אם אין הוא יותר מאשר איבר עשוי בשר ודם).

לאלה מכם המבינים אנגלית, אני ממליץ לצפות בסרטון ווידאו הבא על העברת זיכרונותיהם של התורמים אל מושתלי הלב.