אחת המילים המאפיינות את ההווי הישראלי היא המילה "אחי". כבר בגיל צעיר ובטח כשמגיעים לצבא רבים משתמשים במילה "אחי" כביטוי לשון כשהם פונים למי שנמצא בסביבתם, גם אם לא ממש הם מכירים.  כולנו בני יעקב. למדנו זאת מאבינו השלישי. 

בפרשת השבוע שלנו, פרשת "ויצא", יוצא יעקב מביתנו בהוראת הוריו לעבר חרן לבית דודו לבן, ושם בקרבת בית לבן הוא מגיע לבאר מים, מקום שהיה משמש באותה התקופה למקום מפגש והתכנסות, וראה שם חבורת אנשים, וכך פנה אליהם ברגע הראשון שראה אותם: "ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו" - יעקב נתקל באנשים האלה בפעם הראשונה בחייו אך עדיין הוא באישיותו מרגיש מספיק קרוב אליהם ומכנה אותם "אחי". הוא רואה בהם אחים שלו. 

מידת האחווה אצל יעקב רבה מאוד. במדרש הגדול על הפסוק הזה כתוב: "מכאן אמרו, לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות וקורא להם אחים וריעים, ויקדים בשלום הכול, כדי שיקדמו אותו מלאכי שלום ומלאכי רחמים מלמעלה, מרגלא בפומיה דאביי: לעולם יהא אדם ערום ביראה, ומענה רך ומשיב חמה, ומדבר שלום עם אחיו ועם קרוביו ועם כל אדם" יעקב נוהג במידת האחווה לא רק אליהם אלא גם כלפי אנשי בית לבן מבקשי רעתו שגרמו לו צער רב שהחליפו את אשתו ואת משכורתו ועדיין הוא קורא להם אחים: "ויקרא לאחיו לאכל לחם". דווקא בימי לחימה שחלקה הדרומי של ארצנו עלינו להגביר את מידת האחווה בין כולנו. להתעניין בשלום אחינו, להציע לארח אותם, להתפלל לשלמותם וכמובן להגנת חיילנו באשר הם. וכמובן ללמוד היטב מדרכיו של יעקב אבינו ולקיים את מה שהנחיל לנו עוד מדרך התנהלותו שלו בעצמו. 

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

אחי,בני יעקב,ויצא,בית לבן,באר מים,אחווה,מלאכי שלום,ומלאכי רחמים,ערום ביראה,מענה רך,משיב חמה,,מדבר שלום,