פרשת השבוע, פרשת "תרומה", פותחת סדרה של חמש פרשות שכמעט כולן באופן מלא מתעסקות במשכן, בנייתו וכליו ובגדי הכוהנים.

לאחר שפותחת הפרשה בפניה לתרומה מכל העם מפרטת לנו התורה י"ג חומרים שמהם יכולים ישראל לתת נדבה: "וזאת התרומה אשר תיקחו מאיתם זהב וכסף ונחושת, ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועיזים, ועורות אילים מרשימים ועורות תחשים ועצי שיטים, שמן למאור בשמים לשמן המשחה ולקטורת הסמים, אבני שהם ואבני מילואים לאפוד ולחושן".

למעשה כבר פסוק לפני כל הפירוט כתבה התורה בקשה כללית אך מאוד פשוטה שפונה לכולם לתרום מרצון ליבם הפשוט: "וייקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו ליבו תיקחו את תרומתי".

מדוע אם כן מצאה התורה צורך לפרט כל כך, מה עוד שמעתה נקרא לפרטי פרטים על בניית המשכן וחומריו.

אלא שאפשר להסביר שרצתה התורה  שירגיש כל אחד ואחד מישראל חיבור לבניית המשכן, מעבר למתן תרומה כספית שהיא אחידה בשווייה על סך מחצית השקל, ואפשרה לכל אחד למצוא משהו אחד שביכולתו לתרום ולתת מרצון ליבו ממגוון האפשרויות האלה.

בדיוק ההפך מצמצום רשימת האפשרויות, רצה ה' שכולם ירגישו חיבור למתן התרומה, שהרי המשכן היה המקום והיעוד של כל עם ישראל בחיבורו עם ה' ובתפקידו בעולם.

על זה כותב הרש"ר הירש בפירושו לפסוקים האלה: "המקדש מבטא את  התפקיד שעלינו למלא כלפי ה'; משכן מבטא את הייעודים המובטחים לנו מה' בעקבות מילוי תפקידנו.

מקדש מורה על קידוש כל חיינו הפרטיים והציבוריים והקרבתם על מזבח קיום תורת ה'; משכן מורה על השכנת השכינה המיועדת לנו והמתגלה בהשראת ברכת ה' ושמירתו על שגשוג כל חיינו הפרטיים והציבוריים".

זה אם כך הגורם לתת מגוון גדול ככל האפשר לכל ישראל על מנת שיוכלו לתרום תרומתם כדי שיהיו חלק ממקדש ה' וישראל.

שבת שלום ומבורך

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

תרומה,זהב,כסף,נחושת,תכלת,ארגמן,תולעת שני,שש ועיזים, עורות אילים,עורות תחשים,עצי שיטים,שמן למאור,בשמים,שמן המשחה,קטורת הסמים,אבני שהם,אבני מילואים,אפוד,חושן,