כהורים וכמו כן גם רבנים ואנשי הוראה, שאיפתנו הגדולה היא לתת לילדינו כלים על מנת שהם יוכלו להמשיך ולהתקדם, ללמוד ולעלות בכוחות עצמם.

הורים עומדים וגאים בילדיהם כאשר הם מגיעים בכוחות עצמם להצלחות רבות.

תחילת פרשת השבוע, פרשת "תצווה", פותחת בפסוק: "ואתה תצווה את בני ישראלו יקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד".

רבים מהמפרשים מביאים את דברי הגמרא במסכת שבת על הביטוי "להעלות נר תמיד" שנאמר שם: "מדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה".

הרש"ר הירש בפירושו נצמד לדרכו וגישתו החינוכית לאורך פירושיו ומסביר: "הטבת הנרות מסמלת לדורי דורות את לימוד התורה וידיעתה כמצווה ראשונה במעלה", ובהמשך מוסיף בעניין העלאת הנר: "לשון זה של הדלקת נר מופיע במקרא  לגבי עבודת הדלקת המנורה, והוא מדוקדק, שכן מצווה להדליק את הפתיל עד "שתהא שלהבת עולה מאליה". הווה אומר - תפקיד מלמד התורה הוא לעשות את עצמו מיותר! אל יעמיד "הכהן" את ה"הדיוט" במצב של תלות תמידית בו. מכאן גם אזהרה למורים ולתלמידים שינהגו אלו  באלו בסבלנות ובאורך רוח".

אומר לנו הרש"ר שזה בדיוק תפקידנו כבוגרים, כהורים, כמורים וכמובילים את הדור הבא, לתת לו את כל מה שהוא זקוק לו כדי שיפרוש כפיו ויפרח בלי כל צורך ותלות בנו. כפי שהשלהבת נר המנורה תעלה מאליה ומעצמה כך הילד יטפס בשלבי החיים מעצמו, אך עלינו לזכור, אומר הרש"ר, שעד אז דרכנו החינוכית חייבת להיות עם הרבה סבלנות והתאמה לילד, בדיוק כמו שהסביר בפרשת תולדות בלידת יעקב ועשו כשפירש בעניינם את העיקרון של "חנוך לנער על פי דרכו".

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

שמן זית זך,כתית למאור,נר תמיד,שלהבת,הטבת הנרות,בוגרים,הורים,מורים,תלות תמידית,סבלנות,אורך רוח,