בעוד המפלגות תוקפות האחת את השנייה דורש פורום ההורים היישוביים שהמפלגות ידונו בין-השאר בנושאי חינוך בכלל, וביישומו הכושל של "יום חינוך ארוך" בפרט.

                             פרטים אודות "יום חינוך ארוך"

כזכור, ביולי 1997 נחקק בכנסת חוק "יום חינוך ארוך ולימודי העשרה".

מטרת החוק הייתה להרחיב ולהעמיק את הידע וההשכלה שרוכשים התלמידים בין כתלי בית-הספר , וכן לגרום לילדים לעשות פעילויות חינוכיות וערכיות מעבר לשעת הלימודים.

החוק היה צריך להיות מיושם בשלבים ביישובים פחות מבוססים שבהם רמת האבטלה גבוהה עד לחודש ספטמבר 2000.

בשנת 2007 החליטה שרת החינוך לשעבר פרופסור יולי תמיר להתחיל את התכנית באותם יישובים שנקבעו לפני כעשר שנים,כבר בגני הילדים בהם לומדים ילדים מגיל חמש ומעלה.

בפועל יישום נתכנית נדחה כבר שמונה פעמים על-ידי האוצר וועדת הכספים ,והוא אמור להיות מיושם בשנת 2022 .

מסתבר שגם ביישובים בהם החוק מיושם עדיין יש לא מעט בעיות.

                       הבעיה שיצר היישום החלקי של החוק

יישומו של החוק היה אמור לעזור לנשים לצאת מהבית ,ולפתח קריירה אישית מבלי לדאוג לרווחתו של הילד.

בפועל, רק מספר קטן של ילדים לומד במסגרת זו אשר נמשכת בין 45 דקות לשעה(דבר אשר מקשה על הנשים לפתח קריירה אישית).

החלופה הקיימת כיום היא לשים את הילד בצהרון, אך מסתבר שגם אותו הממשלה לא טרחה לתקצב כראוי.

                             פרטים אודות צהרונים

כזכור, בקיץ 2017 הודיעו בצוותא משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי על פתיחת צהרונים מוזלים בכל רחבי הארץ במסגרת תכנית שנקרה "תכנית ניצנים".

במסגרת תכנית זו המדינה סבסדה את הצהרונים לגילאי 8-3 ,כך שהילד יקבל לימודי תוכן והעשרה שהוא לא זוכה לקבל בין כתלי בית-הספר.

הטענה המרכזית סביב תכנית זו הייתה שמדובר למעשה בסתימת חורים, ולא בתכנית אמיתית שתעשיר את הילד.

חשוב לציין ,שאחרי שילד לומד שעות חומרים שונים, הוא זקוק למעט הפוגה, הוא צריך לפתח קשרים חברתיים עם ילדים אחרים ,וכן הוא לא צריך ללמוד על העולם בכל רגע נתון.

לכן, אני סבור שטענה זו היא קטנונית ולא-מוצדקת בעליל.

נכון לעכשיו,זוהי החלופה הטובה ביותר ליישומו של חוק "יום לימודים ארוך" ,אך כאמור בשל העובדה שהצהרונים טרם תוקצבו על-ידי ממשלת המעבר, לא ברור אם הם יוכלו להיפתח בספטמבר הקרוב.