בסוף שבוע זה נציין את חג שני של פסח ובצמוד אליו את שבת בה נקרא את פרשת "אחרי מות".

בחג נקרא בתורה על חציית בני ישראל את ים סוף בנס הגדול של קריעת ים סוף, אך מוכר וידוע לפי המדרש שקפץ נחשון בן עמינדב ראשון אל המים עוד לפני שנבקע הים לשניים ורק שהגיעו המים לגובה צווארו נחצה הים, ובני ישראל עברו ביבשה וזכות תושייתו של נחשון החל תהליך היציאה ממצרים. 

בשבת שלאחר החג נקרא את פרשת "אחרי מות" שבפסוק הראשון מזכירה לנו את מות שני בניו של אהרן, נדב ואביהוא, שהקריבו אש זרה וכעונש על כך יצאה אש וכילתה אותם. על פי חלק מהמפרשים חשבו בני אהרן שהאש על המזבח צריכה לכלות את הקורבנות והוסיפו עליה אש אף על פי שידעו שאש מהשמים אמורה לרדת ולכלות את הקורבנות עצמם, ובמחשבה זו למעשה חיללו את שם אלוקים והראו שאין להם אמונה שלימה בו. פרשנות אחרת לחטאם אומרת שהייתה להם תאווה להתחיל לעבוד ולכן פעלו ללא שיקול דעת. 

חוט מקשר לכאורה עובר בין מעשה נחשון למעשיהם שלך בני אהרן, שבשני המקרים הייתה יוזמה מעבר למתבקש, אלא שדווקא מעשהו של נחשון הוא החינוכי ובעל הדוגמא, שבקפיצתו ראשון למים לאור קריאת משה לחצות את הים הוא מסמל את ההשתדלות הטבעית של האדם לעשייה כדי לקבל סיוע מהקדוש ברוך הוא והיה ברור לנחשון שבאמונתו בה' תבוא גם פעולת ה' בעזרם של ישראל וכל זאת במקום לשבת בחיבוק ידיים ולצפות סתם ככה לנס. פעולתו נבעה מאמונה נכונה ומלאה בה' יתברך. 

שנזכה ונהיה כולנו מתלמידיו של נחשון בן עמינדב

חג שמח וכשר

ושבת שלום!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/