אני דור שלישי לאותה מלחמה נוראית שלקחה, לא רק בני דמינו אלא, גם את כבוד העם שלנו. אנו בתור יהודים החיים במדינה יהודית צריכים לדרוש מעצמינו ומגופים העומדים בייצוג העם, שכמו שקיימים גופים וקיימות עמותות המטפלות בעתיד הילדים שלנו, יהיו גם גופים שיביאו לציבור הרחב אמצעים לתרום מעצמם למי שבזכותו אנו חיים במדינה זו. איך יכול להיות עתיד למדינה שאינה דואגת לזכור את עברה...?

הסרט "מוסר השילומים" והמשכו אכן נוגעים בכל הנקודות החשובות. אך, אם תחשבו על כך לעומק העניין, הרי שאם אנחנו בתור עם שחשובים לו זקניו ועברו ניפעל, אפילו בקטן, אנו נוכל לשנות.

ממשרד הבריאות, אשר אפילו אם כל שר במשרדו יוותר על אלף שקל בחודש יוכלו לממן את ערך התרופות לניצולי השואה הנותרים, ועד צעירים כאנוכי שברצון (אם רק האיתי מוצאת איך ולאן)היו תורמים מכספם וזמנם לניצולים אלו. 

אשמח לקבל הפניות ממי שיודע יותר.