לפני כמה ימים נרצחה רינה שנרב הי"ד בשעה שהלכה לטייל עם אביה ואחיה. לאחר מותה סיפרו עליה כל מי שהכיר אותה שהייתה כולה במחשבות למען כלל ישראל וכל הזמן חשבה איך היא יכולה לתת מעצמה למען הכלל וגם עשתה כך בפועל.

הפרשה הקודמת, פרשת "עקב", שקראנו יום לאחר הירצחה דיברה על ייחודה של ארץ ישראל בה טיילה ובפרשת השבוע שלנו, פרשת "ראה", מסופר על מידה חשובה של רינה, מידת הנתינה.

"נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך".

התורה כאן עוסקת במצוות הצדקה, וכמה פסוקים לפני כן מדגישה את חשיבות פתיחת היד שכתבה: "כי פתח תפתח את ידך לו...", אך כעת פונה התורה ללב נותן הצדקה ואומרת לו שוב בכפל לשון: "נתון תיתן". 

רש"י בפירושו על ביטוי זה מסביר: "אפילו מאה פעמים".

כזאת היא מידת הנתינה. אין לה גבולות. האדם צריך להוציא אל הפועל את מידת הנתינה ככל האפשר. הנתינה יכולה להתבטא בכל תחומי החיים: נתינה כלפי בת/בן הזוג ושאר המשפחה, נתינה לקהילה, נתינה לסביבה שלך בבית או בעבודה, וכמובן נתינה כלפי כל עם ישראל.

שאדם נותן מעצמו, ולא משנה בעבור מי או מה, הוא מרחיב את ליבו. הוא מעצים את נפשו ואישיותו, הוא מרומם את נשמתו.

מידת הנתינה, ככל שתהיה רחבה אצל האדם הפרטי, וכן תתרחב במעגלי החברה כולה, היא תאחד ותקרב בין כל הפרטים שמהווים את הכלל. 

יסוד מידה זו הוא אחד משורשי הבית והאדם, אך כדי שנהיה רגילים במידה זו לעיתים עלינו להתאמן ולהרגיל את עצמנו לכך. אפשר ואף רצוי להרבות בנתינות קטנות ומעטות מאשר באחת גדולה ויחידה. גם אם בתחילה זה יהיה עבורנו "טכני", אנו נביא עצמנו בסופו של דבר לנתינה רציפה, קבועה, בתוך הלב, ומי יתן ותמיד נהיה מן הנותנים.

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.

פתח תפתח,נתון תתן,משלח ידך,רינה שנרב,מאה פעמים,נותן הצדקה,נתינות קטנות