מס' צפיות - 273
דירוג ממוצע -
ה-שילוש ה-חילוני :קהל, אבו- גוש, בארוקדה
"מגניפיקט" קונצרט חגיגי תפארת הבארוק האיטלקי בביצוע "בארוקדה" קולקטיב הבארוק הישראלי.
מאת: מובי דיק 22/12/19 (15:52)

   הקונצרט שנערך באבו-גוש סגר את החגיגות לציון המוזיקה האיטלקית לאורך  150 שנות בארוק מרוסי, מונטוורדי ויוואלדי.

בחוברת הצמודה לבאי הקונצרט  בדברי ההנהלה ישנה שורה  :"השמים הם הגבול בשבילנו" ואכן,אין מקום נאה  להבטחה זו 

כאבו-גוש עם השמים הגולשים לעבר ירושלים,החלל הכניסיתי עם  האקוסטיקה המיוחדת לביצועים מעין  אלו.

    14 חברי התזמורת הצעירים  המנגנים רפרטואר מיוחד על כלי התקופה מושכים מאז ומתמיד קהל מלבין  שיער,קהל הנוהג למלא אולמות דומים בחו"ל בפסטיבלים, וכאן באבו-גוש  ,הוא חוזר לאולם הביתי,צנוע החף כמעט מכל סממן נוצרי, בעל הקונכיה היוצר את  קסם השמיעה, המתנוסס  מעל  ראשי  המבצעים.

     3 מלחינים קבעו את הרכב הקונצרט : סלומונה רוסי, קלאודיו מונטוורדי ואנטוניו  ויוואלדי, שלושתם    חייו בערך  באותם שנים באיטליה בעיקר בוונציה.   1630-1741 היא התקופה   המכונה הבארוק, זהו  סגנון פורץ  דרך  דמיון ויצירתיות של מלחיני התקופה ומי שהכריז עליה  היה  ג'וליו קאצ'יני , מלחין, בספרו "המוזיקה  החדשה".

    היוצא דופן  כאן הוא סלומונה רוסי,יהודי,כנר ומלחין שכונה "שלמה מן האדומים". 2 קטעים משלו מושמעים  בעברית  ע"י  אנסמבל זמרי  המדריגל בניצוחו של איתי ברקוביץ. "הללויה" ו"שיר המעלות". הקובץ הליתורגי של רוסי  כולל יצירות פוליפוניות ל-3 עד 8 קולות הכתובות בצורה חופשית לפסוקי תהילים. יצירותיו של  רוסי חסרות תקדים  במסורת היהודית   כשהן  

מנותקות  ממסורת הפיוט והתפילה שעד אז נאסרה   שירה פוליפונית בבתי הכנסת.

   מונטוורדי שנחשב  גדול מלחיני  הבארוק ואבי האופרה  מיוצג בקונצרט באריות שהושמעו ע"י הזמרות, האחת שחרחורת,השניה בהירה,שתיהן בעלות גוף נפלא וקול מלאכים. יעלה אביטל-סופרן ומאיה עמיר-מצו סופרן שיחקו בקולן  ובתנועותיהן כאילו היו עצמן כלי תקופתי. מיגוון  השילובים בין  הכלים היה מצוין :"אבוי,אני  נופל, אבוי רגלי מועדות כמו קודם, חייב אני להשקות שוב בדמעותי  הטריות". ככה אנחנו  הולכים ונמוגים לתוך השורות של מאהבים. ב"קינת הנימפה" שלו,

הדן בקופידון ומלאכתו, צביטות המיתרים של הכלים ארוכי הצוואר וסיומם השבלולי כמו  התיאורבו והויולונה, תאמו את  המילים. 

האבוב  בעל הקול האנושי עם החליליות  והכינורות  עטפו  את  2 הסופרניות הרקידו אותן  באריה המתארת "עיניים יפות לקרב,

לקרב, תהנו לפגוע ביעד שלפחות אתעלף".

    אנחנו   מתוודעים לאנדרס מוסטונן,כנר ומנצח אסטוני בעל אישיות צבעונית שהפך להיות חלק בלתי נפרד מתזמורות בארץ, נלהב ובתנועות של בלרינה הוא סוחף את כל מה שהוא פוגש על הבמה.

   השלישי בחבורה הידוע גם כ"כומר האדום" ויוואלדי,מנהלה  המוסיקלי של בית היתומות בוונציה  שחיבר   מוסיקה  במיוחד

לחינוך המוסיקלי של בנות המוסד. כאן הוא מיוצג ב-2 אריות שאחת מהן  אולי מזכירה לנו   אחדות ממילות שיר בפיו של  עומר אדם.  "מכל  הדברים המשוגעים  שהעולם מלא בהם,מי יכול להכחיש שהשגעון הגדול מכולם  הוא של האהבה?"

   גם הקונצ'רטו  לשני כינורות  הידוע  וכן אריה  מתוך האופרה  ,גריזלדה" מקדימים  ל"מגניפיקט" שנותן  במה לעוד  זמרים

עם קולות של אלט ובס. מלחין זה הידוע במאה ה-18 היה מחבר אופרות בולט והיצירות שלו  דרשו מהזמרים להיות וירטואוזים

יוצאי דופן,כך שגם כיום זמרות אופרות גדולות, דיוות, כוללות אריות משלו  ברפרטואר  שלהן.

    והקהל   יכול היה בהחלט להיות בטוח שהמבצעים כולם  בקונצרט זה    היו  עוברים   בקלות  את סף הדרישה של מלחיני הבארוק.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר