כלי הרכב הם המזהם הראשון בעולם ה"מתפתח" שלנו אך רכב "תפעולי" הוא מכה אמיתית, הן לסביבה והן לפנסיה לאלו אשר "נהנים " ממנו. אנו אחת המדינות היחידות בה הונהג הרעיון המגונה של רכב מהעבודה. היום רכבים אלו מהווים כ65% מהרכבים המשפחתיים הנעים על כבישי ישראל. אין כדוגמה הזו באף מדינה מערבית.

תופעה זו סותמת את הכבישים, מונעת פיתוח תחבורה ציבורית נאותה וזולה וכמובן מרימה את רמת זיהום האוויר לכפולות עם חזקות בייחוד כאשר למשתמשים, ממש לא איכפת כמה co2 הם פולטים.

בנוסף, רכב תפעולי זורה חול בעיניים של השכירים אשר גאים כביכול בשכר גבוה אך שוכחים כי מרכיבי אשל ורכב אינם נכנסים לחישובי פנסיה. את החשבון הם יראו בדרך ליציאה ממעגל העבודה.

מתחילת המהפכה התעשייתי כדור הארץ הולך ומזדהם. היום אין יותר ספק כי השפעת זיהום זה מקיא עלינו את תוצאותיו ותופעה זו תלך ותגבר מאחר וחלקית איחרנו את המועד. הדבר היחידי אשר אותו אפשר לעשות, זה לעשות הכל על מנת לצמצם בדחיפות את גדילת גורמי הזיהום, להציל את איכות האוויר ולחסל כל מקור לזיהום אדמה ומים.

לכך יש הרבה דברים לעשות. הן במגזר התעשייתי והן אצל כל אזרח ואזרח בעולם. את המהלכים העיקריים אנו מצפים כי יעשו הממשלות. אך נכון להיום ולמרות הזעקה של כדור הארץ, הפעילות של פרנסי כדור הארץ היא מינימאלית ונשאר אם כך רק תושב כוכב מדהים זה אשר יכול להשפיע. כל זה באופן כללי.

עתה בנושא הרכב ובאופן מיוחד בארצנו הצעירה אך בוגרת החלקה בזיהום - אנו אחת המדינות היחידות בהן לאחוז גבוה מאד של שכירים "יש" רכב כתנאי העסקה, רכב הכולל את כל ההוצאות של תחזוקתו השוטפת, תיקונים,ביטוחים ובייחוד דלק הזורם כמעיין בלתי מתקלה.

זו תופעה חריגה בעולם אשר המציאו אותה ה"גשש החיוור" עם מערכון "משכורת כאילו". עוד לפני תרומתו של רכב העבודה לזיהום האוויר , לפקקים הבלתי נסבלים ולעיקוב פיתוח תשתית התחבורה הציבורית, פוגע הרכב בזכויות העובדים עצמם בכל הקשור ליציאתם לגמלאות.

אם מחשבים שכר של עובד אשר מקבל כל מיני תוספות כולל רכב או הוצאות רכב, אנו נראה משכורתו ורכבת למשל מ- שבע אלף שכר בסיסי+ רכב+כל מיני תוספות, אשר הוא יכול לנפנף לבני משפחתו בשורה אחרונה של 12 עד 16 אלף₪  לחודש. אבל אם נפרק את משכורתו ונבדוק עם איזה חלק הוא יוצא לפנסיה נקבל משכור של שבע אלף מבוסס על 70% פנסיה. ואו אז הוא יקח את קרן ההשתלמות שלו ועוד ביטוח מנהלים , יממן לעצמו רכב ובזה נגמר התענוג.

חייתי שנים מספר בשוויץ, כן גם שם צריך לעבוד ואפילו קשה, המושג "כאילו" לא קיים, ראיתי לעיתים קרובות צעירים בני 19-20 אשר ישבו ובדקו עם חבריהם לעבודה ועם מעסיקיהם - כמה פנסיה הם יקבלו!- אף אחד לא מחזיק רכב מהעבודה ואם יש צורך לשימוש ברכב כזה לצרכי עבודה, אז הרכב מותאם לצרכים, בדרך כלל בלי מושבים וחלונות אחוריים, (יותר זול לבעל העסק מבחינת מיסוי) ובסוף יום העבודה הרכב חוזר לחניית העסק, שם ייקח העובד את אופניו, מכוניתו או תחבורה ציבורית ויחזור לביתו.  

הרבה ישראלים מסתובבים היום בחו"ל ובטח הבחינו כי ברוב רחבי אירופה התנועה מתדלדלת בערב עד כדי ריקון הכבישים אפילו בערים תוססות, אצלנו הכבישים במרכז הארץ מלאים סביב השעון.

כתוצאה ממדיניות זו, ישראל שייכת לאחת המדינות בהם מרכיב זיהום האוויר ממקור תחבורתי, הוא מהגדולים באזור. הניסיון להחדיר כאן רכבים הפועלים על גפ"ם (גז בישול) אשר הייתי פעיל בניסיון להחדירו, למעשה כשל ובגדול לעומת אשר קורה דווקא במדינות כושלות כלכלית כמו מדינות מזרח אירופה , מצרים , הודו ועוד מדינות עולם שלישי.

לא אין זה סמל של עולם שלישי, באיטליה והולנד זה מופיע מסיבות אידיאולוגיות והמסבים רכבם לגפ"ם או כל אנרגיה נקייה אחרת, מקבלים הנחות משמעותיות במיסוי רכבם.

עליית מחירי הדלק פוגעות בנו ישירות בכיס של בעל הרכב הפרטי ושל כל מעכת המחירים של מוצרי המזון וכל מוצר חיוני אחר, אך יש גם מבט חיובי בדבר. עליית המחירים מאיצה כבר עתה פיתוח של אנרגיות חלופיות ונקיות, דבר הגורר עימו בשל ה"פאניקה" מחסור בחיטה, אורז ותירס.

אך מחסור זה הוא זמני ויוצר גורם חשיבה על פתרונות יעילים יותר , זה יהיה תהליך בו אנו נסבול יחד עם תושבי מדינות אחרות, אך יש גם אור בקצה המנהרה. יש גם סכנות בהן ארצות נחשלות אשר הסבל בהן יעבור את יכולתם להתנהל, יעברו לסכסוכים על מקורות מים ומזון. המשך כתבות לשימור הסביבה בוא יבואו....