בשעה טובה, נסיים השבת לקרוא את חומש שמות. חציו השני של החומש, כמעט לאורך כל חמשת הפרשות האחרונות, עסקו במלאכת הרכבת המשכן, כליו ובגדי הכוהנים בעבודת הקודש שלהם באוהל מועד.

שתי פרשות השבוע שלנו, פרשות "ויקהל - פקודי", מהוות סיכום וחזרה אפילו מפורטת על כל ענייני המשכן ומידותיו, ובחרה התורה לסיים את הפרשה דווקא בכלי מסוים שעמד בחצר והיה עשוי לא מזהב או כסף אלא מנחושת: "וישם את הכיור בין אוהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה, ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם, בבואם אל אוהל מועד ובקרבותם אל המזבח ירחצו כאשר ציוה ה' את משה".

הציווי האחרון למשה בעניין המקדש בטרם יכסה הענן את המשכן ותרד עליו קדושה הוא עשיית ומיקום הכיור.

הכיור משמש את הכוהנים לרחיצת ידיהם ורגליהם בטרם יתחילו את עבודתם במשכן. זה אמנם הפעולה הראשונה של הכהן בעבודתו אך בחרה התורה לסיים את החומש ואת כל פרשות המשכן דווקא בכלי הזה.

כמו הכוהנים, גם אנחנו כשקמים בבוקר דבר ראשון נוטלים את ידינו, לפני שאנו אוכלים אנו נוטלים ידיים וכך גם ביציאתנו מהשירותים וגם אחרי עוד פעולות במהלך היומיום.

יש משמעות לנטילה הזאת. לעצירה מול הכיור. לקידוש ורחיצת הידיים. לשמירה עליהם נקיים, רוחנית ופיזית, למחשבה על מה שלקראתנו וגם מה שאחרינו.

יש חיבור מעשי בין ניקיון הידיים שלנו וניקיון המידות שלנו בזמן השהייה הזאת לפני ואחרי פעולות. יש בה מן התיקון למעשינו ולמידותנו.

העולם כולו וגם כאן בישראל נאבק מול אויב הקורונה. הדרישה הראשונה והעקבית לאורך כל התקופה מאז נכנס החיידק לחיינו או השמירה על ההיגיינה בכלל ושטיפת הידיים בפרט. 

כמו הכוהנים, גם אנחנו כולנו, גדולים וקטנים, נקראים ונדרשים להקפיד אף יותר מהרגיל על שטיפת ידינו. על הגנה ממשית על בריאותנו דרך ניקיון הידיים שלנו. זוהי הדרישה היסודית במלחמה הזאת.

כמו הכוהנים במשכן ובמקדש, גם אנחנו, נקפיד ונשמור על ניקיון ידינו על מנת שנצליח לנצח את הקורונה.

שבת שלום ומבורך!

ורק בריאות לכולם!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם. חוכמת התורה,קודש הקודשים,אבן השתייה,

לרפואת דב בן לובה.

הרכבת המשכן,בגדי הכוהנים,עבודת הקודש,אוהל מועד, הכיור,קידוש,רחיצת הידיים, החיידק,