איתן הניע את הניידת ויצא מהתחנה לכיוון רחובות העיר, ברקע נשמע קולו של מכשיר הקשר, אבל איתן לא היה קשוב,ראשו היה במקום אחר,הוא נסע לכיוון הכיכר המרכזית של העיר חג מספר פעמים כשבליבו תקוה שפתאום יראה  את דמותה, ישמע את קולה ויוכל להגיד שוב תודה....

באחד הבקרים איתן ניסה לקום ממיטתו וכאב חד פילח את גבו, אויש חשב עצמו שוב הגב, שוב אסבול כמה ימים ולא אוכל לזוז וכך היה, בתחילה ניסה לטפל בעצמו בכל התרופות שיש לו בבית וכלום לא עזר וכהבין שאין ברירה הלך לרופא המשפחה.

הרופא הפנה אותו לאורטופד ונקבע לו תור.

המועד הגיע ובכוחות על גרר את עצמו למכוניתו ונסע למרפאה, היה לו קשה ללכת והוא נאנח והרגיש כאילו ונשמעת חריקת עצמותיו עד למרחקים, הגיע למחלקה והתיישב על הכיסא הפנוי הראשון שראה.

לאחר שחזרה נשימתו והוא מצא תנוחה נוחה לישיבה התפנה להביט סביב, אולם הקבלה היה מלא ולפי ארשת פנייהם של הנוכחים לא היה קשה להבין שכולם שם מאותה סיבה, ואז ניחוח של בושם הגיע מכיוון כיסא סמוך, איתן הפנה את ראשו וראה שלידו יושבת אישה לא בשנות העשרים לחייה,בוגרת יותר, תלתליים אדמוניים כיסו את ראשה והיא חייכה אליו, תוך דקות מספר השיחה בינייהם קלחה כאילו הכירו מימים וכל אחד מהם סיפר על הסיבה שבגינה הגיע לאורטופד, הוא עם הגב ,היא עם הרגל ושנייהם מצאו שפה משותפת ל"מוגבלות" הפתאומית שנחתה עלייהם.

לאחר שאותה גברת נכנסה לרופא,נכנס גם איתן והופנה מידית לחדר האחיות ע"מ לקבל זריקה שאמורה לרכך את הכאב. איתן די חשש מעולם לא קיבל זריקה בגב אבל לא הפגין את חששו והרי הוא קצין במשטרת ישראל.

להפתעתו אותה אדמונית חיכתה גם מחוץ לחדר וסיפרה לו שגם היא אמורה לקבל זריקה ישירות לרגל והיא חוששת, הוא הפגין אהדה והרגיע אותה , לאחר כמה דקות יצאה האחות וקראה לאדמונית שתכנס ובאותה נשימה אמרה-גם בעלך יכול להכנס איתך- באופן אוטמטי איתן הושיט את ידו והם נכנסו שלובי ידיים לחדר האחיות. האדמונית קבלה את הזריקה בעוד איתן אוחז בידה ומעודד אותה ש...הנה זה נגמר ויהיה בסדר.

לאחר כמה דות הרופא יצא וקרא לאיתן לחדר לקבל את הזריקה בגב, ללא מילים ובהסכמה שבלב נכנסה האדמונית איתו וסגרה את הפרגוד. איתן נשכב על בטנו,הפשיל את מכנסייו וחיכה בפחד לנעיצת המחט בגב.

האדמונית לקחה כיסא, התישבה סמוך פניו ולחשה לו....נכון שכשהיום בוקר התעוררת ריחמת על עצמך? נכון שהיום בבוקר לא חלמת אפילו שתכיר אישה זרה שתראה אותך בחצי גוף עירום?, הוא חייך והיא המשיכה, ונכון שלא הרגשת בכלל שכבר קבלת את הזריקה בגב ולא כואב בכלל? איתן הסב את ראשו ולהפתעתו הרופא כבר עמד בצד ורק אמר לו " תנוח כמה דקות ורק אחר כך תקום".

מבלי להרגיש  איתן חש תחושת בטחון, תחושת הקלה וחייך לאדמונית ואמר" בחיי שאת צודקת,לא יודע מאין הופעת לי, לא יודע מי שלח אותך אבל תבורכי כי אני מרגיש כמו חדש".

לאחר כמה דקות איתן התרומם לבש את מכנסיו והצליח אפילו להתיישר, חיוך רחב כיסה את פניו כשהביט באדמונית שעמדה בצד והוא הציע לה טרמפ הבייתה וכך היה, הוא הרגיש כאילו ומכיר אותה כל חייו והתפלל בליבו שהיא גרה רחוק שהדרך תהייה ארוכה קצת יותר ויהי לו זמן לשמוע פרטים עליה.

המזל לא שיחק לו לאחר נסיעה קצרה בסמוך לככר המרכזית של העיר היא בקשה שיעצור, הודתה לו על הטרמפ לפני ששאל ולו פרט קטן אודותיה וירדה מהרכב. איתן נשאר לשבת וניסה לעקוב במבטו לאן הלכה...והיא נעלמה מעיניו.

וכך עברו שנתיים וכל נסיעה ליד כיכר העיר מזכירה לו את האדמונית שהופיעה לו משום מקום ועזרה לו לעבור הלאה ובקלות יחסית את "משבר הגב".