ביום העצמאות ה-60 (תחת צו איסור פרסום).

ביום העצמאות ה-60 למדינה הגיע הזמן שנבחרי הציבור יסתתרו והשחיתויות ייחשפו באור השמש.

ביום העצמאות ה-60 הגיע הזמן שגניבה ושוחד ייעלמו מסדר היום הציבורי (לפחות).

ביום העצמאות ה-60 ראוי שראש ממשלה שחשוד (לכאורה, עלק) בכל כך הרבה שחיתויות יפנה את מקומו כבר ויילך הביתה.

ביום העצמאות ה-60 צריך שאזרחי ישראל יידעו את האמת, ולא רק את האמת על פי מקורות זרים.

ביום העצמאות ה-60 ראוי שאם יש חוק לגבי דגל ישראל, אז כל אזרחי ישראל (כולל בנקים ומגדלים) יקיימו אותו.

ביום העצמאות ה-60 הייתי רוצה שכשמדברים על האינטרס הציבורי מישהו יבין ש"הציבור" זה אני ולכן "האינטרס הציבורי" זה האינטרס שלי.

ביום העצמאות ה-60 הייתי אומר עוד המון דברים, אבל אני תחת צו איסור פרסום. איך אומרים, רזי? פי קשור וידיי כבולות.

אפשר אולי להטיל גם צו איסור פרסום על המדינה בכלל, לפחות עד שיתבררו כל הפרטים ונדע אם יש מקום להכריז על נבצרות, או לפחות עד שנהיה באמת "עם חופשי בארצנו"?!   עוד לא אבדה התקווה.

עוד לא אבדה תקוותנו

התקווה בת שנות אלפיים

להיות עם חופשי בארצנו

פורסם בבלוג של שגיא נאור