אחד הדברים שנדונים כרגע בוועדת הקורונה הוא האם לסגור את בתי-הספר של החופש הגדול ובכך למנוע מהורי הילדים הקטנים ללכת לעבודה ולהתניע את גלגלי המשק.

דו"ח שפרסמה המועצה לביטחון לאומי אשר בחן את נתוני התחלואה במערכת החינוך מאז החלו ההקלות במשק עשוי לקבוע האם מסגרות אלו ייסגרו בתחילת שבוע הבא.

בואו נצלול לפרטי הדו"ח.

                            נתוני דו"ח המועצה לביטחון לאומי על נתוני התחלואה במערכת החינוך

הנתונים מראים כי 66% מהנדבקים היו תלמידים,ואילו 34% מהנדבקים היו מורים וגננות.

אחוז הנדבקים בקרב עובדי מערכת החינוך היו אצל מורי בתי-הספר היסודיים ,בעוד אצל התלמידים 47% מהנדבקים היו תלמידי בתי-הספר היסודיים.

הערים בהם נדבקו הכי הרבה תלמידים הן: ירושלים (עם 584 נדבקים), בני-ברק (395 נדבקים), אשדוד (232 נדבקים), בית"ר עילית (עם 159 נדבקים) ,ותל-אביב יפו (עם 154 נדבקים).

כדי לפתור את הבעיה צריך לשים דגש נרחב על המרחב הציבורי מצד אחד, וכן ללמוד בקבוצות עבודה קבועות כאשר ילדים ומורים הנמצאים באחת מקבוצות הסיכון ילמדו מרחוק באמצעות המחשב והאינטרנט.

חשוב לציין כי מרכז השלטון המקומי אשר קיבל לידיו את דו"ח המועצה לביטחון לאומי טוען כי רוב התחלואה הגבוהה מתפרצת כאשר התלמידים עוזבים את מסגרות החינוך ולכן לא צריך לסגור אותן.

נשאלת השאלה: איך פותרים את המשבר לקראת ה-1 בספטמבר.

                 הפתרונות המוצעים לקראת ה-1 בספטמבר

הדו"ח בוחן מודלים שונים שנוסו במדינות שונות.

כך, למשל ניתן לראות כי לפי המודל ההולנדי שם דגש על היגיינה וריחוק חברתי כאשר רק המורים ותלמידי התיכון עוטים מסכה.

לפי המודל בטייואן שמים דגש על הגיינה וריחוק חברתי כאשר בכיתות נמצאים עד 15 תלמידים (במצב בו מתגלים לפחות שני תלמידים חולים בכיתות שונות ייסגרו באופן מידי בתי-הספר).

המודל השוודי מפריד בין בתי-הספר הייסודיים לבין התיכונים והמוסדות האקדמיים כאשר בתי-הספר הייסודיים ממשיכים לפעול כרגיך חרף המגפה, התיכונים והאוניברסיטאות עברו ללמידה מרחוק עד חודש יוני האחרון.

המודל הגרמני שם דגש על למידה בקבוצות קטנות והרחקת קבוצת הסיכון ממוסדות החינוך.

הגיע הזמן שמדינת-ישראל תגבש את האסטרטגיה שלה לקראת תחילת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר.