מזה כחצי שנה כולנו נמצאים בחיים בצל מגיפת הקורונה שמיום ליום הופכת לחלק בלתי נפרד מחיינו על כל המשתמע מכך. 

אחד המושגים שמלווים אותנו מתחילת המגיפה היא: מגבלות. על כולנו הוטלו מגבלות והוראות כמו מסכות, היגיינה מוגברת ושמירת מרחק. כולנו ללא יוצא מן הכלל נדרשנו לשמור על הכללים.

פרשת השבוע שלנו, פרשת "כי תצא", הייתה יכולה להיות כותרת ומגדלור למגבלות וכללים שכאלה.

בפרשה, שנמצאים בה 74 מצוות, הריכוז הגבוה ביותר של מצוות בפרשה אחת, נמצאת מצווה של מגבלה שכזאת: "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו" - אנו מצווים מהתורה להניח מעקה חזק ויציב על גג ביתנו וכמובן בכל מקום מסוכן שיש וממצווה זו נלמד בתלמוד שבכל מקום שיש מפגע בטיחותי שיש בו סכנה עלינו להסירו ולגדרו כדי להזהיר את הציבור.

מטרת המעקה היא כמובן להגן עלינו, לשמור עלינו מנפילה, להציב לנו גבול עד היכן אפשר וניתן ללכת ומאותה הנקודה יש סכנה.

כמו המעקה, כך כעת בימי חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, תקופה של תשובה ווידוי, אנו נדרשים לעזוב את דרכנו הישנה ולפתוח את בדרך חדשה, בבחינת "כי תבנה בית חדש", וכעת על האדם להציב לעצמו תמרורים ואזהרות ומידות מתוקנות לקראת השנה החדשה.

הן לאור חודשי השנה ואלול בו אנו נמצאים, והן מצד ההגבלות והכללים שעלינו להישמר ואף לשים על עצמנו פיזית כמו המסכה שהיא בבחינת "מעקה לגגך", אנו נדרשים לפעול ולעשות ולהתנהג כלפי עצמנו והסובבים אותנו, על פי החוקים והמצוות וההוראות.

אלה וגם אלה ישמרו על חיינו ויתנו לנו חיים טובים ובטוחים יותר.

שבת שלום ומבורך!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.

להניח מעקה, חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות,תמרורים,אזהרות,מידות מתוקנות, החוקים,המצוות,הוראות,