בשעה טובה אנו מגיעים לחומש הרביעי, חומש "במדבר". החומש עוסק במסעיהם של בני ישראל במדבר מהשנה הראשונה ליציאתם ממצרים ועד לפני כניסתם לארץ ישראל כעבור ארבעים שנה. למעשה החומש מתמקד בתחילת התקופה הזאת ובסופה. 

הקדוש ברוך הוא בוחר מראש לכוון את הליכת בני ישראל לארצו דרך המדבר, זהו נושא החומש שלנו למעשה. 

המדבר אינו מקום מיושב, הוא עם תנאים קשים מאוד של חום, חוסר במים ומזון, הוא מביא להולכים בו אתגרים לא פשוטים ורבים מאוד, ובנוסף לזה רבים מרגישים בו פחד ואימה כשהם הולכים דרכו וזה טבעי לחלוטין.

עולה השאלה למה בחר ה' בדרך הזאת דווקא. 

החומש שלנו עוסק לא מעט, גם בתחילתו, בסידור החניה והן ההליכה של בני ישראל. סידור העם, בהתאם למרכז המחנה סביב אוהל מועד הוא מחנה השכינה היה בעל חשיבות גדולה ביותר. יש כאן אמירה עקרונית ממה שואב העם את כוחו וייחודו, ולהודיע שמטרתו היא השראת השכינה בעולם מתוך כך.

דווקא במקום לכאורה "נייטרלי" כמו מדבר אפשר לנתק השפעות חיצוניות ולעבוד. ולבנות את יסודות החברה של העם שזה עתה יצא לחופשי לחיות מעצמו. 

זה המקום בו העם יעבור אירועים קשים ומכוננים אך מצד שני כאלה שיבנו אותו, שירימו אותו לקומה ומדרגות גבוהות יותר. 

זהו מסע ארוך של בניית העם על מטרותיו וערכיו לקראת הגעה לארצו בה יבנה ויחיה לאור מה שיביא את עצמו בתהליך ההליכה במדבר.

כמו עם ישראל, כך גם האדם הפרטי זקוק לדרך. זקוק לתהליך. זה צורך חיים בכל תחום, וכך בונה האדם את עצמו ומביא את יכולותיו לגבהים חדשים ולתוצאות טובות. 

אלו תהליכים שעוברים על האדם בכל הרבדים: האישיים, הזוגיים, המשפחתיים, בעבודה, בקהילה, בחיים עצמם. 

שנזכה ללמוד ולעשות את דרכנו הכי טוב שאפשר ולהביא עצמנו לתוצאות הנכונות עבורנו.

שבת שלום ומבורך

וחג שמח!

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.

לרפואת דב בן לובה.

במדבר, בעבודה, בקהילה, אוהל מועד, מחנה השכינה, תהליכים,