לאור הצלחת מבצע החיסונים בישראל ולאחר שנה של סגרים וריחוק חברתי הודיע בתחילת השבוע שר הבריאות אדלשטיין שאין בכוונתו להאריך את תוקפן של התו הירוק והתו הסגול.

משמעות הדבר היא שהחל מה-1 ביוני ישראל חוזרת לשגרה שהונהגה בה לפני תקופת הקורונה(עד ה-15 במרץ 2020).

מדובר בהחלטה מורכבת המתבססת על נתונים מסוימים.

               פירוט הנתונים עליהם מתבסס משרד הבריאות

שר הבריאות אדלשטיין אמר שלפי הנתונים בישראל יש כיום 5,440,000 שחוסנו במנה ראשונה ,5,113,000 שחוסנו במנה שנייה, 832,375 מחלימים (כאשר 92%  מבני החמישים פלוס הם מחוסנים או מחלימים).

אחוז התחלואה הנוכחי עומד בין עשירית לשני עשיריות אחוז כאשר בשיא המגפה הוא עמד על עשרה אחוז.

גם אחוזי התפוסה במחלקות הקורונה בבתי-החולים השונים היא נמוכה מאוד.

למרות שמדובר סך הכל בבשורות טובות ניתן לראות שההנהגה הישראלית לוקחת סיכון מחושב מהטעמים הבאים:

א: אף מדינה בעולם לא הסירה את ההגבלות, וגם מדינות כמו אוסטרליה שעשו את זה נאלצו מהר מאוד לחזור אליהן.

ב: הציבור בישראל עשוי בטעות לחשוב שנגמרה הקורונה (זהו פרט לא נכון היות וחלק ממדינות העולם מתמודדות עדיין עם הנגיף המסוכן).

ג: תקופת הקיץ הבאה עלינו לטובה תוביל לכך שאנשים מחוסנים יתערבבו עם אנשים לא מחוסנים במקומות הומי-אדם כמו פארקי מים, מועדוני לילה, בתי מלון, ועוד.

זה דבר מאוד מסוכן שעשוי להעלות את התחלואה לקראת חגי תשרי.

ד: לא ברור נכון לעכשיו מי יפקח על נתב"ג ועל אילו נתונים מתבסס משרד הבריאות הקובע אילו מדינות מסוכנות ואילו לא.

ניתן לראות כי נגיף הקורונה לא נעלם : הוא מתרבה, משתכלל ,ועובר שינויים לא מעטים.

זוהי הסיבה לכך שלצד תחושת האופוריה המוצדקת עדיין צריך להשגיח ולא למשל להוריד את המסכות בחללים סגורים ששם מקור ההדבקות של הנגיף.

צריך ללמוד ממדינות מצטיינות כמו ניו-זילנד, אוסטרליה, שעשו הכל כדי למנוע זליגה של נגיפים מחוץ-לארץ וכאשר נכנסו נגיפים הוטלו מחדש הגבלות הקורונה.

זה מה שצריך לעשות בישראל (לתת מחיר שפוי לבדיקת קורונה, ומי שנמצא חיובי או לא מחוסן ברגע שהוא נוחת בנתב"ג עליו ללכת לבידוד מלא תוך שהוא מפוצה על ידי המדינה בעבור ימי העבודה שהוא מפסיד).

אם לא נשגיח עכשיו אנו עלולים לסבול מתחלואה גבוהה באזור חגי תשרי