"לאן הולך צלייני בדרך לקומפוסטלה, לא אדע אם אגיע עד לשם". שירת הצליינים המלווה בחלילים ותופים שנשמעה מעל תקליט בתחילת שנות השמונים ושודרה בקול המוזיקה שבתה את אוזני. הקתדרלה שהוזכרה בתכנית היתה בעלת שם אנונימי
"סנטיגו דה קומפוסטלה בחבל גליסיה "
בשנת 2009 עשיתי את המסע לעבר צפון מערב ספרד להתחבר לדרך עתיקה מימי הביניים דרך המנקזת עולי רגל מאנגליה,מהרי הפירנאים, ממחוזות השפלה ואשכנז למקום הקדוש לנצרות.
בדרך זה צעדו דורות של עולי רגל, מלכים ופושטי יד,רודפי הרפתקאות ונוצרים,הם עשו מרחק של 1440 ק"מ בכפור ובחום, צועדים למען השלווה. בצירי הדרכים ישנן חלקות קבורה למי שחלה ונעזב ולקורבנות הרוצחים והגנבים שארבו לשיירות. בזמנו לבושם היה אחיד: סנדלים עבים,שכמיה עבה,מוט ארוך שבקצהו קשור נוד מים, דלעת משביעה וכובע מעוטר צדפים.
בשנת 812 באחד המנזרים נצפה כוכב, חפרו במקום ומצאו את עצמותיו השלמות של יעקב בן זיבדי איש הגליל תלמידו של ישו. וזה המקום בו נבנתה הקתדרלה היפיפיה בסגנון רומנסקי, הקרויה סנטה דומינגו "סטלה הכוכב" דה קומפוסטלה. היום כמובן לבוש התיירים אינו מזכיר את לבושם של הצליינים, ודרך הסמטאות הצפופות מגיעים עד לקתדרלה
כשעל מדרגותיה אתה יכול למצוא צדפים עזובים. האדוקים שביניהם עומדים בתור לקבל תעודה חתומה המעידה שהצליין המסור הגיע למחוז חפצו.
משם הדרך שלי היתה פנויה לראות 3 ערים חשובות הנוגעות לאמנות ומוסיקה: bilbao עיר נשכחת שעלתה מדי פעם לכותרות בגלל היותה בחבל הבסקים. כיום זה מקום המושך אליו שוחרי אמנות ולו בגלל המבנה יוצא הדופן של האדריכל היהודי מקליפורניה פרנק גרי. מבנה שנבנה בשנת 1997 נחשוני מבחינת החומרים כציפוי טיטניום מתכת וזכוכית. כולו קימוטים ונחשולים כיאה למבנה הטובל במימי נהר הנרביון ומתנשא לגובה 40 מטר. מהתערוכה שאני ראיתי בו זכרונות שעדיין אתי היו מפריטים שהגיעו מההרמיטז' הסובייטי בעיקר צילומי וידאו של להקת הבלט האגדתית "בלט רוס" בביומו של סרגיי דייאגילב, ולראות את ניז'נסקי בפעולה, רק בעבור זה המסע היה כדאי.
figueres היא עיירה מנומנמת על הדרך בין קטלוניה לצרפת. אחרי שהצטרפתי למחול העממי ה"סראדן" נגשתי למחרת לביקור במוזיאון שהקים סלוודור דאלי יליד המקום. אין ספק שלדאלי היו "ביצים" ענקיות המאכלסות את כל פאתי הגג
ואת המגדלים העגולים שעליו. יש עוד שני מקומות הקשורים לאמן זה : כפר הדייגים פורטליאגט וכפר פובול שם קיימת הטירה הנפלאה מהמאה ה-15 שדאלי הקדיש לאשתו גאלה.
את העיר האחרונה במסעי היה קשר למצוא prades אצל סוכני הנסיעות ורק במפה בקנה מידה מרשים תוכל למצוא אותה.
זו עיירה המונה פחות מעשרת אלפים תושב הנמצאת בהרי הפירנאים המזרחיים מהצד הצרפתי. משנת 1950 היא מתעוררת ופורחת בחודשי יולי אוגוסט. זה מקום שמוסיקאים גדולים מגיעים אליו לתת כבוד לזכרו של גדול הצ'לנים פבאלו קזאלס שהגלה עצמו מספרד בזמן שלטונות של הרודן הגנרל פרנקו והשתקע בפראד.
בזכות מוזיקאים ידועי שם כרודולף סירקין,אלכסנדר שניידר ואייזיק שטרן החלו להגיע יוצרים מבצעים ואיתם גם אוהבי המוסיקה הקלאסית. בשנה שהייתי שם שמעתי במנזר סן מישל דה קוקסה את נגינתו של איתמר גולן וגיל שחם שלנו. וכן יצירה חד פעמית:אלגרו של מוצרט שנוגן על הרמוניקת זכוכית בו המבצע טובל אצבעותיו במים ופורט בעדינות על כוסות זכוכית.
4 ערים לא זוהרות ובכל זאת בגלל היחודיות שלהן הופכות להיות אבן שואבת למליוני תיירים.