אני מחפש עבודה כבר די הרבה זמן ולא מצליח למצוא.

כשניסיתי להבין למה אני מקבל מעט פניות למרות שאני שולח הרבה קורות חיים,שיחה מקרית נתנה לי את התשובה.

שוק העבודה הנוכחי מעדיף להעסיק אנשים עם ניסיון כי יש פחות סיכון בכך שאותו עובד יפגע ברווחי החברה.

הבעיה היא שניסיון הוא דבר נרכש ולא מולד לכן כדי שאדם יצבור ניסיון הוא חייב לקבל במה להראות בה את כישוריו ,ושוק העבודה הישראלי לא מספק במה כזו.

בנוסף, למרות שתוחלת החיים עולה, אדם בשנות החמישים בחייו נחשב אדם מבוגר בשביל שוק העבודה וכך יוצא שאם חלילה פוטרת או התפטרת מעבודה מסוימת, ואתה בן 40+ הסיכוי שלך למצוא עבודה שואף לאפס (וזה דבר שראוי לשנות).

אדגים זאת באמצעות מקרה פרטי שלי.

                 השתלבות בשוק התקשורת

היות ובשנים האחרונות אני חוטא מדי פעם בכתיבה, אבא שלי היה רוצה שאשתלב בשוק התקשורת אך הבעיה היא שאין הרבה משרות ובאלו שיש לא מקבלים הזדמנות.

הוא הראה לי לפני שבועיים שתי משרות של עורך בעיתונים שונים ואחרי שקראתי את הדרישות פיתחתי תובנה לגבי זה: מדובר בעבודה קשה ושוחקת אם כי גם מעניינת שהשכר בה לא גבוה וכן אתה כמעט לא זוכה לקרדיט על מה שאתה עושה, היות ואתה נמצא מאחורי הקלעים ולא בקדמת הבמה.

זוהי לדעתי הסיבה שהרבה מאוד עיתונאיות בחרו לאחרונה לעזוב מקצוע זה (גם אם הדבר גורם להן תחושה של אי-נוחות מסוימת) ולנסות להתפתח בתחומים אחרים.

גם אני שוקל לעזוב את הכתיבה ולהשקיע במיזם אחר (אחרי שקראתי פוסט של חברה טובה שעזבה לאחרונה את התחום,הגעתי למסקנה שאולי אני צודק).

אם יהיה לי זמן פנוי אולי אכתוב מאמר או שניים אך זה יהיה כמות פחותה ממה שכתבתי נניח לפני עשור.

כואב לי שאנשים עוברים ממקום נוחות אחד למקום נוחות שני מבלי לנסות לשנות את המצב הקיים.

לכן, המציאות מלמדת שכדי שיהיה יותר טוב צריך לקחת סיכונים וליצור עולם שונה ממה שהורגלנו אליו.