כל דור ודור חרד לגורל הדור הבא אחריו. ובכל דור ודור נאמרות אותן אימרות שחוקות כל כך הנוער של היום הוא לא הנוער של פעם... ובכל זאת ראה הפלא ופלא העולם ממשיך ודור מגדל דור חדש וכל דור, למרות התחזיות העגומות, מתקדם בדרכו שלו.

אמנם ישנם תקופות חשוכות בהיסטוריה כדוגמת ימי הביניים שבהם הורע מצב הרפואה העולמית ועולם המדע בכלל קפא על שמריו בעקבות השפעות דתיות ואחרות.

אבל בראייה היסטורית ממרחק שנות דור רבות האם לא ניתן לטעון שזהו שלב הכרחי באבולוציה החברתית האנושית, בדיוק כמו שילד קטן חיב להיתנסות לפחות פעם אחת באש על מנת להאמין שזה כואב.

האמונה כי דרכיו הדור החדש נלוזות ומסוכנות מגיעה לכל המחוזות וכך לדוגמה מערכות החינוך בישראל (ובעולם כולו) רואות בקריאה של ספרים ומסות ארוכות ערובה להשכלה, לידע ולתרבות ומבכים תמידית ומתנשאים באמרם הדור הצעיר הינו נבער מדעת!

ואמנם הדורות החדשים ממעטים לקרוא מסיבות רבות ובראשן כנראה קלות וזמינות המידע. הטענה המקובלת היא שהספר אמנם מאפשר הרחבת הידע והשפה והוא מחייב הפעלה עצמאית של הדמיון עם מעט מאוד גירויים חזותיים לעומת האינטרנט לדוגמה שמספק תוכן קליט, מהיר, מגוון ומעוצב היטב (לרוב :-).

אמנם לכאורה תוכן איטרנטי לא מפתח את מחוזות הדמיון כמו ספר לדוגמה שמחייב הפעלה של הדמיון ואולם האם בראייה היסטורית רחוקה יותר יאמר אותו דבר? והרי ההדמיות החזותיות פותחות בעצמן דלתות דמיוניות במוחנו ומולידה עולמות תוכן מוזרים ושונים מאלו שהכרנו עד היום, וזאת היא דרכה של הקידמה.

המלחמה של מערכות החינוך והתרבות להשמיש את עולם הספר בנוער של היום, כנראה לא מעריכה מספיק את עולמות התוכן האחרים וחשוב מזאת לא מעריכה כלל את העובדה הפשוטה שבעולם שרודף אחרי הקידמה, מקומו של הספר השתנה ואולי לא יועד להעלם מהעולם אבל תורן של יצירות ויזואליות ותכנים קצרים ומהירים לתפוס את מושכות ההובלה וטוב יעשה משרד החינוך אם ישכיל להתקדם עם רוח התקופה ולעדכן את תוכנית הלימודים בהתאם...

תמונה (ויקיפדיה)