המם. על הקמפיין ההזוי בו ויקה (אקס הישרדות) תנסה להסביר לגולשים על בטיחות-רשת שמעתי כבר מזמן. כבר אז זה נשמע לי הזוי. התוצאות, מסתבר, הרבה יותר הזויות.
על הבלוגים שלנו, למשל, ממליצה ויקה להגן בסיסמה, כדי שרק החברים שלנו יוכלו לראות ולקרוא אותם. ובכלל, אולי עדיף לא לכתוב בכלל בלוג, כי מי יודע אם בעוד כמה שנים, שכבר נהיה מבוגרים, נרצה שישארו באינטרנט כל מיני שרידי מחשבות שכתבנו בהיותנו צעירים וטיפשים. כשמדובר על שיתוף קבצים, לעומת זאת, צריך להזהר ולא להוריד "תמונות מזוויעות" (ווינק ווינק) כשמנסים להוריד בכלל את "שיעורי הבית של אתמול" (ווינק ווינק, נאג' נאג').
גם בטלפון הסלולרי צריך להזהר (!), ולשנות את הססמה הראשונית מ-0000, כי לכו תדעו מה יקרה. ובמשחקי רשת? לא לתת פרטים, לא לשחק המון זמן בלי לאכול, ואם חלילה מישהו מתחיל לדבר איתכם תוך כדי משחק - לעבור מהר שרת, כי לכו תדעו מי זה.
המטרה, לנסות לחנך צעירים להזהר קצת ברשת, מקודשת. הדרך? מטופשת. זה לא חדש שכל הארגונים שמנסים לחנך אותנו לגלוש בטוח עושים את זה על-ידי הפחדה, ובדרך כלל תוך חוסר הבנה בסיסי באיך בדיוק עובד האינטרנט ברמה קצת יותר עמוקה מ"לוחצים על "התחבר", נכנסים לצ'אט ומדברים עם פדופילים", אבל זה עדיין די מצחיק, וכנראה גם יפספס את המטרה. קמפיינים כאלה צריך לכוון להורים, לא לילדים. הם סביר להניח יסתכלו על ויקה, יצחקו מבדיחות הקרש, ידלקו על העריכה ה"מדליקה" (שזה תרגום חופשי לחובבנית) וימשיכו לגלוש כרגיל.
והרי למה שלא ימשיכו? סביר להניח שהילדים אליהם מכוון הקמפיין מבינים יותר על האינטרנט מאשר אלה שכתבו את הקמפיין. הם מבינים על קהילות שיש באינטרנט, על הקסם שבלחלוק מחשבות והגיגים עם כל מי שמעוניין לקרוא, הם גם יודעים שקבצים לא חוקיים שמורידים ברשתות השיתוף הם כבר לא "באיכות זוועתית", וסביר להניח שגם יודעים לפרוץ למכשירי סלולר אחרים, ולכן גם להגן על שלהם. יש מצב שחלקם אפילו חובבי תוכן, ורואים באפשרות לפרסם כזה בעלות אפסית ובחשיפה מקסימלית (לפחות בפוטנציאל) דבר חשוב מאין כמוהו. כמובן שלא *כל* הגולשים כאלה. פשוט סביר להניח שחלק נרחב מהגולשים שיצפו בזה הם אלה.
ומה איתי? למרות העצות הידידותיות של ויקה (שלטובתה עשתה עבודה יחסית טובה, וברוב הזמן נתנה הרגשה שיש לה מושג על מה היא מדברת), אני עדיין לא אחסום את הבלוג הזה בסיסמא, ואפילו לא אתנתק בפחד מהשרתים של Halo בכל פעם שאחד השחקנים האחרים יתחיל לדבר איתי וישאל באיזו עיר אני גר. כשיהיו לי ילדים אשב ואסביר להם ברצינות על הסכנות שברשת, ואיך ניתן להמנע מהן בצורה קצת יותר אינטילגנטית. אם אני הצלחתי לשרוד את גיל ההתבגרות בתוך הרשת (שהייתה אז הרבה פחות מפותחת ומסוכנת מהיום, אבל עדיין), וזאת על פי היגיון בריא שהונחל בחינוך הבסיסי שנתנו לי ההורים - אני בטוח שגם הם יצליחו.
(במקור הגעתי לסרטונים הנ"ל דרך ההיתוך)
עוד בבלוג זה לחלשים