זו תחושתי ולכן:

תושבי עוטף עזה ,סליחה, סליחה שהסיבה שאני קמה בבקור היא הזמן,ההרגל,הצורך והרצון ולא "צבע אדום".

סליחה כשבלכתי ברחוב לא משננת בע"פ את מיקומן של המיגוניות.

סליחה שאת ילדי שולחת לשחק ברחוב,חבר,סרט והדאגות שלי "נורמליות" של אמא פולניה.

סליחה שכאשר אני מתכרבלת במיטה אני נינוחה ולא מתוחה.

סליחה שאני שומעת רדיו בקול רם ברכב ולא צריכה להיות קשובה לאזעקה בחוץ.

סליחה שאני שמה חגורת בטיחות בגלל שתהייה לי נסיעה בטוחה ולא "כאילו " שמה ע"מ להיות מוכנה.

סליחה שהמתח שלי הוא ממצב כלכלי,חברתי ואישי ולא בגלל שכנים יורים.

סליחה שאני חלק מהעם שמהנהן, מזדהה אבל לא עושה כלום לשפר את מצבכם.

סליחה שאם הייתי חלק מאלו שהצביע לפינוי גוש קטיף וקרבתי את המחבלים אלייכם.

סליחה שבגרתי ב-7 שנים כדרך כל בשר ואתם ממשיכים להיות עסוקים במנוסה.

סליחה מהילדים ששכחו אייך נראיית השגרה .

סליחה שהגעתי בכלל למצב לבקש סליחה כי המצפון מייסר אותי כל יום מחדש.

וסליחה שאין בידי מספיק כלים שנות לכם את המציאות.