לפני כמה שבועות כתבתי כאן שמשילות היא בין-השאר לא לשנות תוכניות שהשר הקודם קבע ולבדוק באופן מקצועי מה מתאים למדיניות של השר ומה לא ולשנות בהתאם לצורך.

לפי חילופי העקיצות ההדדיות בין שר החינוך הטרי יואב קיש לקודמתו בתפקיד עושה רושם שהוא ימשיך לעשות מה שעושים פוליטיקאים במצב כזה וזה להמשיך את הבלאגן ששורר במשרד.

נכון לעכשיו צריך השר קיש לעסוק בשלושה דברים: למלא את מערכת החינוך במורים וגננות שנפלטו ממנה ,לבדוק מחדש את רפורמת הבגרויות, לעשות סדר בתכנית גפ"ן.

                      תיאור המשימות של השר קיש

1:במערכת החינוך יש מחסור של יועצים חינוכיים, מורות, גננות, סייעות, ומנהלים ,צריך למלא את החסר באמצעות העלאת השכר מתן תנאים סוצייאליים טובים, ובדיקת רקע של כל מי שמתיימר לעסוק בחינוך ילדינו הרכים.

2: השנה נוספה למערכת החינוך רפורמת גפ"ן (ראשי תיבות של גמישות ניהולית פדגוגית) שמטרתה לתת למנהלים לבחור את חומר הלימוד של כל מוסד חינוכי בנפרד.

חלק מהאחריות על הרפורמה מצוי אצל אבי מעוז ,אך בחלק שנותר במשרד החינוך צריך לקבוע אילו תכניות ראוי שיישארו בתוכה ואילו צריך להחליף ולשנות.

3: רפורמת הבגרויות שלפיה ייבחנו התלמידים בארבע מקצועות בלבד: מתמטיקה, אנגלית ,לשון ,ועוד מקצוע בחירה ובשאר המקצועות ההומניים יכתבו עבודה אקדמית אשר תוערך על-ידי אנשים חיצוניים.

לא צריך למהר לבטל את הרפורמה כפי שדרשה למשל מפלגת יהדות התורה אלא צריך לערוך בה שינויים:

א: צריך לשבת עם המוסדות האקדמיים ולקבוע תכנית לימודים מסודרת.

ב: מאחר שכתיבת עבודה סמינריונית היא חלק מקבלת תואר אקדמי ,התלמידים חייבים ללמוד להכיר את המיומנות כבר בכיתה י"א ולקבל משוב מצוות בית-הספר ורק לאחר פרק-זמן שייקבע מראש היא תבדק על-ידי גורמים חיצוניים.

ג: במקצועות בהן תכתב העבודה התלמיד ייבחן בבחינה פנימית על חלק מחומר הלימוד ולא על כולו.

ראוי שהשר קיש יתייעץ עם אנשי ארגון והסתדרות המורים, ידבר עם מומחים לחינוך ולפי זה יקבע את מדיניות המשרד ולא מתוך נקמה בצוות זה או אחר.