לכן, לעניות דעתי הלא-קובעת ההתנגדות של ההורים ואנשי החינוך מוצדקת ואני מקווה שהם יילחמו כאריות על-מנת שהתלמידים לא יבזבזו את זמנם בבית-הספר בלמידה לא יעילה של טקסטים ארוכים ומסורבלים, אלא הם יפתחו את הדמיון והיצירתיות שבאה לידי ביטוי ברשתות החברתיות ,ובסרטוני הטיקטוק שהם מעלים ברשת.
ידוע שלכל שר יש את נקודת ההשקפה שלו ואת הרפורמות שהוא מתכוון לקדם.
בימים הקרובים אמור שר החינוך יואב קיש להציג את מתווה הבגרויות החדש שהוא למעשה שילוב של מתווה שאשא ביטון עם מה שהיה בעבר.
הרפורמה תוצג במסיבת עיתונאים בהמשך השבוע.
בואו נראה איך נראית התכנית המוצעת
פרטי התכנית המוצעת
1: כל תלמיד ייאלץ להיבחן בכל מקצוע שהוא לומד (כלומר הוא יעבור בין 12-9 בגרויות כפי שהיה נהוג בעבר).
2: בנוסף הוא יצטרך להפגין מיומנויות הנהוגות ברוב מדינות העולם כמו הצגת נושא בפני קהל, פיתוח חשיבה ביקורתית , או עבודה בצוות ועריכת מחקר.
3: כל בית-ספר יוכל לבחור איך יורכב הציון הסופי של כל תלמיד.
כך למשל יוכל מנהל בית-הספר להחליט ש70% זה הציון בבגרות ו-30% הנותרים זו למידה משמעותית , או לחילופין להעמיס על התלמיד הרבה משימות ואז הציון שלו יתחלק לשלוש: 35% בגרות חיצונית, , 30% למידה משמעותית, 35% משימות חקר.
כפי שמדווחת כתבת החינוך יעל אודם ארגוני ההורים מתנגדים לתכנית זו ומאיימים להשבית את המשך שנת הלימודים בתיכונים ובחטיבות הביניים.
חשוב להבין את בסיס ההתנגדות.
בסיס ההתנגדות
רוב אנשי החינוך טוענים שבמאה ה-21 ילדים צריכים לפתח חשיבה ביקורתית, להפרות אחד את מוחו של השני, לעשות עבודות חקר , להציג נושא בפני קהל ולא לשנן טקסטים שלמים שאחר-כך לא זוכרים מהם שום-דבר.
שרת החינוך הקודמת יפעת שאשא ביטון שמה דגש על תכנית "למידה משמעותית" שפותחה בשנת 2013 שלפיה התלמיד לא נדרש עוד לשנן חומר אלא להמחיש אותו לסביבתו הקרובה, ועושה רושם ששר החינוך קיש חוזר אחורה במקום ללכת קדימה.
לכן, לעניות דעתי הלא-קובעת ההתנגדות של ההורים ואנשי החינוך מוצדקת ואני מקווה שהם יילחמו כאריות על-מנת שהתלמידים לא יבזבזו את זמנם בבית-הספר בלמידה לא יעילה של טקסטים ארוכים ומסורבלים, אלא הם יפתחו את הדמיון והיצירתיות שבאה לידי ביטוי ברשתות החברתיות ,ובסרטוני הטיקטוק שהם מעלים ברשת.