מס' צפיות - 345
דירוג ממוצע -
פרשת שלח / מאת: אהובה קליין.
מהי רוח אחרת?
מאת: אהובה קליין 09/06/23 (11:55)

פרשת שלח - מהי רוח אחרת ?

 מאת: אהובה קליין

פרשה זו עוסקת בשליחת המרגלים לתור את ארץ ישראל ומתארת את שובם למדבר ואת דבריהם: "וַיָּשֻׁבוּ, מִתּוּר הָאָרֶץ, מִקֵּץ, אַרְבָּעִים יוֹם.  וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל - מֹשֶׁה וְאֶל - אַהֲרֹן וְאֶל - כָּל - עֲדַת בְּנֵי - יִשְׂרָאֵל, אֶל - מִדְבַּר פָּארָן -- קָדֵשָׁה; וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת-  כָּל - הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת - פְּרִי הָאָרֶץ.  וַיְסַפְּרוּ - לוֹ, וַיֹּאמְרוּ, בָּאנוּ, אֶל - הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא—וְזֶה - פִּרְיָהּ. אֶפֶס כִּי - עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  עֲמָלֵק יוֹשֵׁב, בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב; וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי, יוֹשֵׁב בָּהָר, וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל - הַיָּם, וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן.  וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל - מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי -יָכוֹל נוּכַל, לָהּ.  וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר- עָלוּ עִמּוֹ, אָמְרוּ, לֹא נוּכַל, לַעֲלוֹת אֶל-הָ עָם:  כִּי - חָזָק הוּא, מִמֶּנּוּ.  וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ, אֶל - בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ, אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר -רָאִינוּ בְתוֹכָהּ, אַנְשֵׁי מִדּוֹת.  וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת - הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק—מִן - הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" [במדבר  י"ג, כ"ה- ל"ג]

השאלות הן:

א] מדוע משה רצה לשלוח מרגלים , מה הייתה תגובת המרגלים בשובם למדבר?

ב] מהו הטעם לתגובתם השונה של יהושע בו נון  וכלב בן יפונה?

תשובות.

רצון משה , שובם של המרגלים ותגובתם.

כאשר שבו המרגלים הם אמרו  למשה ואהרון לפני העם:

"בָּאנוּ, אֶל- הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ.  אֶפֶס כִּי-עַז הָעָם, הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ; וְהֶעָרִים, בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד, וְגַם-יְלִדֵי הָעֲנָק, רָאִינוּ שָׁם.  עֲמָלֵק ....."

על פי מדרש חז"ל: "כך דרכם של  מספרי לשון הרע פותחים  בטוב ומשלימים ברע" באופן זה נהגו המרגלים כדי להוציא דיבת הארץ רעה באוזני בני ישראל.

מה ראו המרגלים  לפתוח בעמלק? משל לתינוק שחטא והיו מלקים אותו ברצועה, וכאשר מבקשים להפחידו מזכירים לו: אתה זוכר את המכות של הרצועה? כך היה עמלק - הוא שימש כרצועה רעה שהיא מאיימת ומפחידה את ישראל.

מדוע התיישב עמלק על הגבול בדרך כניסתם של  בני ישראל לתוך ארץ ישראל ?

התשובה: כי כך ציווה עשיו את  בניו לקדם את ישראל בדרך כניסתם לארץ? ועקר ממקומו הקבוע בהר וישב לו בדרך [בארץ הנגב] כצוואת עשיו כפי שנאמר: "וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי, הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא; וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם, עַד-הַחָרְמָה"[להלן י"ד, מ"ה]

המרגלים אמרו:"וְשָׁם רָאִינוּ, אֶת- הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק--מִן- הַנְּפִלִים; וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים, וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם"מדוע אמרו זאת?

תשובה: אמר רב משרשיא: מרגלים שקרנים היו ,כשהיו הכנענים בוכים ואבלים תחת עצי  הארז ומבכים וכשראו אותם המרגלים הם עלו וישבו על האילנות ושמעו את הכנענים אומרים: "רואים אנו אנשים הדומים לחגבים באילנות".

"התפארת יהונתן" מסביר רעיון מעניין על המרגלים: על מה שנאמר לאברהם: "לך- לך"- שחז"ל דרשו: "להנאתך ולטובתך"

בדומה לכך ניתן לפרש את "שלח לך" שהרי נגזר על משה רבינו שלא יכנס לארץ ישראל, ואם הודות למרגלים, אשר הוציאו את דיבת הארץ רעה ועכבו את כניסת ישראל לארץ ארבעים שנה ,צמחה טובה למשה שניתן לו לחיות עוד ארבעים שנה.....

ה"נתיבות שלום" מסביר: הרי תמוה הדבר שהמרגלים רצו לתור את הארץ,  ידוע שבמדבר  הם היו רואים את כל ההנהגה הנסית של אלוקים: ענני הכבוד, עמוד האש בלילה ועמוד הענן ביום, אכילת המן. בכל יום בעצם נכחו לראות כי הקב"ה מנהיג את ישראל בהנהגה -בלתי טבעית - אם כן ,מה היה הטעם  לדעת אם העם היושב שם - חזק, או רפה, מדוע רצו לדעת אם הארץ טובה, או לא, הרי ה' הבטיח להם: כי היא ארץ זבת חלב ודבש? ועוד קשה העניין שמשה גם אהב את הרעיון כפי שכתוב  "וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט" [דברים  א, כ"ג] , עוד יש לשאול מדוע נשלחו  12 נשיאים - נשיא אחד לכל שבט?

אלא התשובה היא: למשה הייתה כוונה לבדוק איך ארץ ישראל מבחינה רוחנית. היות וקדושת ארץ ישראל היא גבוהה ביותר - הרי מנגד כוחות  הסט"א הגדולים ביותר היו מתרכזים בארץ ישראל : עמלק יושב בארץ הנגב והחיתי והיבוסי והאמורי - יושב בהר והכנעני - יושב על הים ועל יד הירדן - כל אלה  כוחות הקליפה הגדולים ביותר שהקיפו את ארץ ישראל. לכן היה צורך לרגל את הארץ - כדי לדעת ולברר מה כוח הקליפה הזאת  בבחינת: דע את שונאך מבחינה תורנית? מהיכן האויב וכיצד ניתן להתגבר עליהם?

זה הפירוש למילים:" וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה" היכן נמצאים כוחות הקליפה וכיצד ניתן להתגבר עליהם?  כי יש ארצות שטבעם לגדל אנשים טובים ויש ארצות שטבעם לגדל אנשים רעים, לכן משה רצה לראות מה מזגה הרוחני של הארץ- הטובה היא, או רעה?

לכן בהתאם לכך הייתה תגובת המרגלים: "וַיִּמְאֲסוּ בְּאֶרֶץ חֶמְדָּה לֹא הֶאֱמִינוּ לִדְבָרוֹ" [תהלים ק"ו, כ"ד] לכאורה לא מאסו בארץ ישראל עצמה שהרי אמרו: "בָּאנוּ, אֶל -הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ..,"

הם מאסו בגלל העם היושב  עליה , אלא שארץ ישראל היא בדרגה עילאית כמו שכתוב:

"אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה". [דברים י"א, י"ב] הנהגתה בידי אלוקים למעלה מן הטבע , אך הם לא האמינו בהנהגתה הבלתי טבעית של ארץ ישראל וזוהי הכפירה הגדולה בקדושת ארץ ישראל. הם מאסו בארץ  וסברו כי ארץ ישראל היא ארץ ככל הארצות והנהגתה מוגבלת באופן טבעי. ולכן מיד בכניסתם נבקע להם מי הירדן –כי החלה כבר לפעול ההנהגה העל טבעית.

רק בעזרת האמונה היהודי זוכה לקדושת הארץ , כי לפי  ערך מה שמתייגע להשריש בקרבו את האמונה בהנהגתה העל טבעית של הארץ - הוא זוכה לקדושת הארץ ומי שלא מאמין   בקדושת ארץ ישראל ! אינו יכול להתקיים בה. כך  המרגלים מנעו מעצמם להיכנס לארץ!

תגובת יהושע וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה

רש"י מתייחס לדברי  כָּלֵב האומר: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ".

 

עָלֹה נַעֲלֶה " – נאמר בכפילות, כדי להדגיש: את אמונתו במשה המנהיג - "עלה נעלה" לכל מקום אפילו בשמים!

 

בהמשך מסופר שיהושע וְכָלֵב קרעו את בגדיהם מרוב צער- "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם". 

 

אם כן, מדוע הם קרעו את בגדיהם ואילו משה ואהרון שדרגתם הייתה גבוהה יותר- - רק נפלו על פניהם?-שנאמר: "וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, עַל-פְּנֵיהֶם"! על כך פירוש יפה: יהושע וְכָלֵב היו מן התרים את הארץ - הם  כבר היו בארץ ישראל וכלל הוא בידנו: אדם הבא לארץ ישראל - זוכה להתעלות בגדולה - בחכמה ובקדושה , בכך הם עלו באמת  בידיעתם על משה ואהרון.  [על פי אמרי- שפר לגאון רש"ק ז"ל]

 

הרש"ר [ רבי שמשון רפאל הירש] מסביר : מעניין הדבר, כי אלוקים העריך את  יהושע וכָּלֵב - שנקטו גישה חיובית לארץ ישראל, ולכן אמר ה' על כָּלֵב: שהייתה לו רוח אחרת- הייתה לו נאמנות ללא מורא למען האמת האלוקית ולכן זכה להיקרא: "עבד ה" זהו התואר הגבוה ביותר לאדם הפועל  למען ה'.

על פי דעת מקרא: כלב בן יפונה מצליח להשתיק את העם באומרו שאין זה מעניין מי העם היושב בארץ אנחנו נכבוש אותה!

יהושע וכלב בן יפונה אומרים לעם:

"... הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ --טוֹבָה הָאָרֶץ, מְאֹד מְאֹד.  אִם-חָפֵץ בָּנוּ, יְהוָה--וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל -הָאָרֶץ הַזֹּאת, וּנְתָנָהּ לָנוּ:  אֶרֶץ, אֲשֶׁר- הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.  אַךְ בַּיהוָה, אַל- תִּמְרֹדוּ, וְאַתֶּם אַל- תִּירְאוּ אֶת-עַם הָאָרֶץ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם; סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהוָה אִתָּנוּ",[להלן י"ד, ז'- י']

חז"ל מסבירים: [סנהדרין צ'"ז]" ר' אליעזר אומר, אם ישראל עושים תשובה - הם נגאלים, ואם לאו, הקב"ה מעמיד להם מלך שגזרותיו קשות כהמן, ואז ישראל עושים תשובה וחוזרים למוטב כפי שנאמר [מסכת מגילה י"ד]: ' גדולה הסרת הטבעת שאחשוורוש הוריד מידו ונתנה להמן, יותר מארבעים ושמונה נביאים שהתנבאו לישראל, כי הנביאים לא הצליחו להחזיר את ישראל למוטב, ואילו נתינת הטבעת של אחשוורוש להמן החזירן למוטב".

מכאן, שעל ידי שאומות העולם גוזרים על עם ישראל גזרות רעות -גורמים לעם ישראל לחזור בתשובה.

כוונת משה רבינו הייתה: "אל תראו את עם הארץ כי לחמנו הם"- כמו שהלחם בסיס לחיים כי זה עיקר סעודתו של האדם כמו שכתוב [בראשית ל"ט, ו']

"וַיַּעֲזֹב כָּל- אֲשֶׁר- לוֹ, בְּיַד- יוֹסֵף, וְלֹא-יָדַע אִתּוֹ מְאוּמָה, כִּי אִם- הַלֶּחֶם אֲשֶׁר -הוּא אוֹכֵל"[נאמר על יוסף בבית פוטיפר]

לגבי אומות העולם הגוזרים עלינו גזרות נאמר עליהם: ,ה' סר צלם מעליהם" - הכוונה - באופן מעשי אין להם כוח להרע לנו - כי ה' איתנו. [ע"פ "אור שלום" ספר מאת: רבי שלום ברגר]

לסיכום , לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי המרגלים חטאו בהוצאת דיבה על הארץ - אך מנגד כלב בן יפונה ויהושע - הם בעלי אמונה חזקה –  והלכו נגד הזרם ההרסני של המרגלים כדברי ה':" וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְיתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֙רֶת֙ עִמּ֔וֹ וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל ־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁר ־בָּ֣א שָׁ֔מָּה וְזַרְע֖וֹ יוֹרִשֶֽׁנָּה" [להלן כ", ד, י"ד]

לכן זכו להיכנס לארץ: "כִּי אִם - כָּלֵב בֶּן - יְפֻנֶּה, וִיהוֹשֻׁעַ בִּן -נוּן".

הכותבת היא אהובה קליין-אומנית-מציירת ציורי תנ"ך-מדרשי תמונה על פסוקים במקרא. עוסקת בכתיבה מקראית,שירה ופרוזה,מציירת תפאורות ומאיירת ספרים. מורה. בעלת הבלוג: בראי התנ"ך.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר