שיני הזהב:

ערב יום הזכרון לחללי צה"ל, אלפים מתגודדים סמוך אנדרטה, אני מגוננת בגופי על בתי וחברתה שלא ימעכו אותן, שהילדות הקטנות תוכלנה לראות את הטקס מקרוב, לפתע התקרב גבר מלא בגופו והתקרב לבנות בצורה מוגזמת.

הלו אדוני לאן זה? אתה לא רואה שיש פה ילדות קטנות? הוא הסתובב אלי חייך כששיני הזהב שלו בלטו בחשיכה ואמר " את מדברת יידיש"? לא עניתי לו, מבינה קצת גרמנית, למה מה הבעיה?

מה הולך כאן המשיך ושאל? בגרמנית עילגת ניסיתי להסביר לו במה דברים אמורים. לפתע אחז בבטנו ואמר ביידיש כמובן "אני חולה", הבטתי סביב לעבר אלפי האנשים שהיו סביבי וחשבתי לעצמי איך דווקא מכולם הגיע אלי.

"מה קרה במה אתה חולה" שאלתיו מנימוס, הוא הצביע לכיוון בניינים סמוכים ואמר "כי יש לי רק דירה קטנה", שרידי הג'ינג'ית שבי החלו לרתוח ואמרתי " תגיד,כמה שנים אתה בארץ?"

"5 שנים" ענה, מה אתה אומר אני 50 שנה בארץ ואין לי "דירה קטנה" עניתי לו בקול רם, יאללה תחפף.....

למה אני?????

סיפור מס' 2- הספסל המשרדי:

יום רגיל בהחלט בעודי מטיילת עם הכלבה החלטתי לשבת על הספסל בסמוך למדשאה יפה, התיישבתי על הספסל, הוצאתי סיגריה כאשר בזווית העין ראיתי גבר עם גבו אלי לבוש גופיה ומכנסי ג'ינס מטיל את מימיו ללא בושה על הגדר הסמוכה. התעלמתי.

הגבר סיים את ענייניו כאילו והיה בביתו, הסתובב והחל להתקרב אלי, הוא נעמד לידי "תגידי לכלבה קר?", הסתכלתי עליו בהשתהות "אין לי מושג" עניתי והוא ממשיך, "טוב אם הייתה גרה בגליל היה לה קר", שוב הסתכלתי מסביב לנסות להבין למה דווקא אלי ואיתי ובעודי שקועה במחשבה טפח בשתי אצבעותיו על ידי ואמר "טוב עכשיו כשאנחנו מכירים אספר לך, הבת זונה לקחה את הילדים וברחה לגליל".

הוא התיישב לידי והתחיל לספר על מעלליה של אשתו ומה עשתה לו ממש הצטייר כמסכן ואומלל.

"לומר לך את האמת"? עניתי לו כאשר עצר לרגע לנשום "גם אני הייתי בורחת, אתה עושה רושם מפחיד, בטח בגדת בה, בטח הרמת ידיים ובטח לא פרנסת אותה ואת הילדים כפי שצריך"

"מה פתאום חזרתי הביתה כל לילה וקניתי אוכל מתי שהיה צריך" אמר בנימה ע"מ שאשתכנע  ובעודנו מדברים נשמעה קריאה מרחוק, שנינו סובבנו את הראש,אשה חטובת גוף התקרבה אלינו, אודם אדום חזק היה על שפתיה ומחשוף נדיב שלא משאיר יד לדמיון

הגבר ישר נעמד על רגליו ולחש לי שנייה לפני שרץ לכיוון שלה " זו סתם ידידה בחיי לא משהו רציני" והלך.

למה אני????