אחד העקרונות של "חכמת האדישות" הוא לומר אמת ולחבק את ההישגים, אך עושה רושם שהפוליטיקאים שלנו וחלק מאנשי הצבא לא משתמשים בעיקרון זה לצערי הרב.

מצד אחד נתניהו ושריו שחשוב לשמור על אחדות העם תוך שימוש בסיסמא הלאומית "ביחד ננצח" אך כדי לחזק את החוסן הלאומי צריך לומר אמת לציבור.

כך למשל, בניגוד למה שאמר נתניהו ארצות-הברית לא מגבילה את ישראל אלא מדריכה את ישראל שלא לעבור על עקרונות החוק הבינלאומי.

וכן ללא סיפוק דלק מתקני ההתפלה לא יעבדו והדבר יסגן הן את תושבי עזה, והן את החיילים שעשוים לסבול ממחלות.

בניגוד לאמירה ש"למה לי פוליטיקה עכשיו" כולם מתעסקים בפוליטיקה ומתכוננים ל"יום שאחרי" שלפי רוב הכתבים הפוליטיים גנץ יוביל להקדמת הבחירות ,אך הכתבת הפוליטית אנה ברסקי העלתה אופציה אחרת לפיה גדעון סער ומפלגתו "תקווה חדשה" יצטרפו לממשלת נתניהו וסער יקבל מחדש את תיק המשפטים, ולא שכחנו את ההצעה שמוביל יו"ר האופוזיציה לפיד לפיה יוחלף נתניהו בחבר אחר מהליכוד שיקים "ממשלת שיקום לאומי" עם מרבית המפלגות הציוניות.

נכון לעכשיו לא ברור איזה תרחיש צפוי להתרחש אך צריך להתכונן לבלתי צפוי.

אם מזג-האוויר הסוער שהיה בימים האחרונים הוא פרומו למה שצפוי בחורף הקרוב ,די ברור שלא יהיה אפשרי בחודשים הקרובים גם לסיים את העבודה בעזה, וגם לשלוח את "כוח רדואן" אל מעבר לליטאני (חלק מהדברים ייאלצו להתקיים בחודשים מרץ-אפריל ) אבל הציבור לא מודע לכך (ועוד לא דברנו על המצב הכלכלי והארכת "מצב מיוחד בעורף") וזה עשוי לפגוע כאמור בחוסן הלאומי.

המדינה לא יכולה לוותר על שנה מיוזמתה ולכן הגיע הזמן לערוך דיון כלכלי על "היום שאחרי" ולשחרר מעט את המשק לקראת חג החנוכה וכן לשנות מחדש את לוח החופשות בבתי-הספר כדי ששנת הלימודים לא תתבזבז.

יש הרבה עבודה לעשות לא רק בגזרה הצבאית ,אלא גם בגזרה האזרחית אך עבודה זו ראויה שתיעשה בהקדם.