אין ספק בכך שארצות-הברית היא ידידתינו הקרובה ביותר, והיא זו שמסייעת לנו בכסף ובחימוש כדי לנצח את חמאס ואולי בשלב מאוחר יותר את חיזבאללה.

חשוב לנסות להבין מה קורה בתוך ארצות-הברית?

דוד שלי שחי במדינת פלורידה טוען שיש אנטישמיות בשני אזורים מרכזיים : העיר ניו-יורק שבעבר נחשבה ככר פורה ליהודים ומדינת קליפורניה.

העיתונאי ארי שביט מציין שבשנים האחרונות החלו הליברלים להתייחס בחשדנות כלפי מדינת ישראל בין-השאר בשל הקיצוניות המאפיינת את הממשלה , וכן המיעוט הפרוגרסיבי החל לראות בישראל כמוקד כוח שצריך לנטרל אותו.

בתחילת המלחמה ישראל נהנתה מאהדה בקרב הציבור האמריקני, אך במקום להכניס לממשלה הקשר נכון שמדובר במלחמה בארגון טרור ולא באומה שלמה עשתה את שלה.

התמונות הקשות המגיעות מרצועת עזה אומרות את שלהן, בעוד אף מסביר מקצועי לא נשלח למדינות אירופה ואמריקה כדי לתת את ההקשר הנכון והצודק של מלחמת "חרבות ברזל".

מי שסובל מזה במיוחד הוא הנשיא ג'ו ביידן שנהנה מאחוזי תמיכה נמוכים בהשוואה ליריבו הנשיא לשעבר דונלד טראמפ שמנצל אווירה זו ואף מתדלק אותה בשנאה וקיצוניות מסוכנים ,ולצערי הרב אין אף אזרח אמריקני שנאבק בקיצוניות זו (כמו שקורה ברוב מדינות אירופה וגם בישראל). 

ישראל נתפסת בעולם כמדינה כובשת המבצעת פשעי מלחמה, בעוד מדינות אחרות כמו רוסיה ואיראן שהן באמת מדינות כובשות המבצעות פשעי מלחמה זוכות לעדנה מסוימת (וזה מעיד יותר על הכישלון ההסברתי של ישראל ולא על הצלחה של המדינות הללו).

ישראל חייבת להתעשת ולהציל את המצב בנושא ההסברה (למנות מסביר שיישלח לקמפוסים ויסביר את העמדה הישראלית ,יכול להיות שלא יהיה לזה קשב אבל שווה לנסות).