יום כיפור בזמן מלחמה  - ממה התעלם יונה הנביא?

מאת: אהובה קליין.

נמצאים אנו בתקופה מאד מיוחדת והיסטורית לכל עם ישראל - ימי מלחמה רב זירתית .  זה עתה סיימנו שלושה ימי תפילה - יומיים ראש השנה ושבת החותמת את ימי  הדין, שלושת ימים אלה היו מאד עוצמתיים מבחינה רוחנית, לפי שהשבת דבקה בהם והרי השבת היא מקור הברכה ולעניות דעתי - היו אלה שלושה ימים שניתן היה לשאוב מהם ברכה  ביטחון  וחיזוק  האמונה - בבורא עולם - כי בעקבות התשובה ,התפילה ומעשים טובים - מייחלים אנו  כי ה'  ירעיף על עם ישראל רחמים . בנוסף. כל הנסים שעברנו בימים אלה ועל כך יש להודות לה': "הודו לה' כי טוב כי לעולם  חסדו"

כעת לפנינו יום כיפור - היום הקדוש ביותר בשנה!

השאלות הן:

א] היכן  הציווי לקיים את יום  הכיפורים - בתורה?

ב] הטעם לקריאת ספר יונה ביום הכיפורים.?

תשובות.

הציווי בתורה לקיום יום הכיפורים.

א] "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא. מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'. וְכָל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה כִּי יוֹם כִּפֻּרִים הוּא לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם..." [ויקרא כ"ג ,כ"ו-ל"ב]

ב] וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ. וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה לַ-ה' רֵיחַ נִיחֹחַ פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם..."[במדבר כ"ט, ז']

המטרה של יום קדוש זה על פי התורה:

"כִּי-בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ.” (ויקרא, פרק ט"ז, פסוק כ"ט)

על פי הרמב"ם במורה נבוכים:

”טעמו של הציווי על צום כפור ברור גם כן: לתת את דעת התשובה. והוא היום שבו הוריד אדון הנביאים את הלוחות השניות ובישׂר להם שנסלח חטאם הגדול. ואותו יום נעשׂה לנצח יום תשובה ועבודת ה' צרופה. לכן הורחק ממנו כל עונג גופני (מצוות העינוי) וכל מאמץ להשׂיג תועלת גופנית (איסור המלאכה), כוונתי לעשׂיית מלאכות, ומצטמצמים בו באמירת הווידויים, כלומר, בהודאה בחטאים ובתשובה מהם.”

קריאת ספר יונה ביום הכיפורים.

ספר יונה  עוסק בנושא התשובה לכן - מתאימה  קריאתו דווקא ביום כיפור - הציווי אל יונה מפי ה'  ללכת אל נינווה - גרם לו לנסות להימנע  מכך: כפי שהכתוב מתאר:

"וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי, לֵאמֹר.  קוּם לֵךְ אֶל- נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה--וּקְרָא עָלֶיהָ:  כִּי-עָלְתָה רָעָתָם, לְפָנָי.  וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי יְהוָה" [יונה א', א'-ג']

רש"י מסביר: שיונה רצה לברוח למקום שנקרא : תרשיש והוא נמצא מחוץ לגבולות ישראל, יונה החליט לברוח לשם -לפי שהיה סבור שאין השכינה שורה בחו"ל. אמר לו ה':  כי יש לו שלוחים לשלוח אחרי יונה ולהשיבו  משם!

משל לעבד של כהן שברח מרבו - לבית קברות, אמר לו רבו: יש לי עבדים לשלוח אחריך ולהשיבך משם.

במילים אחרות, משליחות ה' לא ניתן להתחמק!

מדוע חשש יונה ללכת אל נינווה? על כך עונה רש"י: יונה היה סבור שעובדי עבודה זרה הם קרובים לתשובה, אם הוא יזהיר אותם- הם יחזרו בתשובה  וכך יתברר - כביכול כי יונה נמצא מחייב  את ישראל שאינם מקשיבים  לדברי הנביאים. 

יונה חזה זאת מראש, הוא ידע שהם עשויים לחזור בתשובה וחשש שיהיה קטרוג על עם ישראל, לכן ניסה להימלט מהמשימה שה' הטיל עליו ועלה על האוניה- כפי שכתוב: "ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אנייה באה תרשיש.." [יונה א, ג]  

כאשר יונה מגיע ליפו הוא רוצה להבטיח את בריחתו , לכן שילם מראש ליורדי הים , טרם יצאה הספינה לדרכה ואפילו שילם הכול מראש דבר שלא היה מקובל ..

בהמשך. הייתה סערה בים ,המלחים בסופו של דבר הטילו גורלות וגילו כי הסערה מתחוללת בעבור נוכחותו של יונה עמהם ,לכן  - בהתאם לעצתו - הטילוהו למים ובהמשך מסופר על הדג הגדול אשר בלע את יונה.
במעי הדג ,יונה התפלל אל ה' וביקש רחמים ובסופו של דבר הדג – בפקודת ה' - הקיא את יונה ליבשה.

בסופו של דבר יונה הולך אל נינווה, הדרך אליה  הייתה צריכה לקחת - שלושה ימים- אבל הוא זוכה לקפיצת הדרך ומגיע במהלך של יום אחד .  אנשי נינווה חוזרים בתשובה - כפי שצפה ברוחו!.

הדבר הזה שובר את יונה , הוא מקים סוכה והקב"ה דואג לו לקיקיון המשמש לו צל - אך שמחתו אינה אורכת זמן רב - כי אלוקים מייבש את הקיקיון ,יונה מתעלף ומבקש למות מייאוש. אך אלוקים אומר לו:

"וַיֹּאמֶר יְהוָה--אַתָּה חַסְתָּ עַל-הַקִּיקָיוֹן, אֲשֶׁר לֹא-עָמַלְתָּ בּוֹ וְלֹא גִידַּלְתּוֹ:  שֶׁבִּן-לַיְלָה הָיָה, וּבִן-לַיְלָה אָבָד. וַאֲנִי לֹא אָחוּס, עַל -נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה--אֲשֶׁר יֶשׁ-בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה רִבּוֹ אָדָם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע בֵּין-יְמִינוֹ לִשְׂמֹאלוֹ, וּבְהֵמָה, רַבָּה". [יונה, ד', ט'-י"א]

הקב"ה מסביר ליונה: אתה חס על הקיקיון שלא עמלת עבורו- אני לא אחוס על אנשים כה רבים בנינווה מהם ילדים קטנים שאינם יכולים להבחין בין שמאל לימין -בעבור אשמת הוריהם שלא חינכו אותם ויש גם בהמות רבות  שאינן ראויות לעונש כלל? [על פי פירוש מצודת דוד]

לסיכום .  לאור האמור לעיל: יום כיפור הוא היום הקדוש ביותר בשנה.

מתוך קריאה בספר יונה ניתן ללמוד: על גדולת ה' בהשוואה לאפסות האדם - ההוכחה: יונה מנסה להתחמק מצווי ה' ובסוף הוא  מיישם את דברי ה' ונוכח להבין: "כי אין עד מלבדו"!    

מכאן ניתן להסיק : כי כל יהודי חייב להאמין באמונה שלמה בקב"ה ולמלא  אחר צווי התורה באהבה  וביראת שמים. כך יזכה  לשפע של ברכה ושגשוג במשך כל השנה.. במילים אחרות אין להתעלם מרצון ה'!

וכמה מחכימים דברי שלמה המלך:

"רַבּ֣וֹת מַחֲשָׁב֣וֹת בְּלֶב־אִ֑יש וַעֲצַ֥ת יְ֝הֹוָ֗ה הִ֣יא תָקֽוּם"׃

[משלי  י"ט, כ"א]

ניתן בימים קשים –- אלה לשאוב עידוד ועוצמה רבה מדברי  יואל הנביא: אותה קראנו בשבת שובה.

"תִּקְעוּ שׁוֹפָר, בְּצִיּוֹן; קַדְּשׁוּ-צוֹם, קִרְאוּ עֲצָרָה.  אִסְפוּ-עָם קַדְּשׁוּ קָהָל, קִבְצוּ זְקֵנִים--אִסְפוּ עוֹלָלִים, וְיֹנְקֵי שָׁדָיִם:  יֵצֵא חָתָן מֵחֶדְרוֹ, וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ.  בֵּין הָאוּלָם, וְלַמִּזְבֵּחַ, יִבְכּוּ הַכֹּהֲנִים, מְשָׁרְתֵי יְהוָה; וְיֹאמְרוּ חוּסָה יְהוָה עַל-עַמֶּךָ, וְאַל -תִּתֵּן נַחֲלָתְךָ לְחֶרְפָּה לִמְשָׁל-בָּם גּוֹיִם--לָמָּה יֹאמְרוּ בָעַמִּים, אַיֵּה אֱלֹהֵיהֶם.  וַיְקַנֵּא יְהוָה, לְאַרְצוֹ; וַיַּחְמֹל, עַל-עַמּוֹ. וַיַּעַן יְהוָה וַיֹּאמֶר לְעַמּוֹ, הִנְנִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת-הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר, וּשְׂבַעְתֶּם, אֹתוֹ; וְלֹא-אֶתֵּן אֶתְכֶם עוֹד חֶרְפָּה, בַּגּוֹיִם. וְאֶת-הַצְּפוֹנִי אַרְחִיק מֵעֲלֵיכֶם, וְהִדַּחְתִּיו אֶל-אֶרֶץ צִיָּה וּשְׁמָמָה--אֶת-פָּנָיו אֶל-הַיָּם הַקַּדְמֹנִי, וְסֹפוֹ אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן; וְעָלָה בָאְשׁוֹ, וְתַעַל צַחֲנָתוֹ--כִּי הִגְדִּיל, לַעֲשׂוֹת".

יהי רצון שדברי הנחמה יתגשמו במהרה - ועם ישראל יזכה לניצחון וגאולה שלמה. אמן ואמן.