כבת של מורה לא היה לי ספק (כמעט) שלעולם לא אהיה מורה בישראל. מעבר לעובדה הפשוטה שזה פשוט לא משתלם כלכלית ואף רחוק מזה, היחס לו זוכים המורים מצד החברה, מצד התלמידים, מצד הורי התלמידים ומצד רבים מהמנהלים הוא פשוט מחפיר.

בניגוד למקצועות אחרים (כימיה, מחשבים וכו') שבהם אם לא טוב לך אתה קם ומוצא משהו אחר (עם קושי כזה או אחר, ברור) בהוראה זה לא ממש עובד ככה. ונניח שהשקעת את הנשמה ונתת שעות ולימדת תלמידים בזמנך הפנוי (זה לא להלה-לנד, יש לנו גם מורים כאלה, למזלינו) ממי תקבל "בונוס"? מי ישים לב אליך ויקדם אותך? זו מערכת דפוקה וחולה ואולי הפרטה זה לא רעיון כל כך רע לגביה... זה לא שהמצב יכול עוד להחמיר...

עוד בפרשן:

♦ מהו באמת השכר של המורים בישראל?

♦ מהו באמת השכר של המורים בישראל? גרסה שונה

♦ אז כמה באמת מרוויח מורה בישראל (פעם שלישית - גלידה !)?

במדינה כמו שלנו, קטנה, מוקפת אויבים, משוסעת, דלת משאבי טבע, צריך לנצל את המקסימום שיש לידע שלנו להציע. היצירתיות הישראלית (ולא המח היהודי, כפי שנוהגים לומר...) שנאלצת להמציא פתרונות "משוגעים", שמצליחה בכל פעם מחדש להפתיע בהברקה גאונית, היא הכח שלנו. אותם אנשים שיש להם את היכולת והכלים להמציא הם תוצר של מערכת החינוך שלנו.

אז נכון, יש לנו תמיד נטייה להתרפק בנוסטלגיות על העבר ולקטר על הדור החדש, שהוא מדורדר וחסר אחריות ולא מלומד וידה ידה ידה... אני מהאסכולה שסבורה דווקא אחרת, אנחנו רק הולכים ומשתפרים. הבעיה היא שההתקדמות הטבעית הזו נבלמת ונהדפת ע"י מקבלי ההחלטות במדינה. מי שסבור שפקיד במשרד ממשלתי (שעושה עבודתו נאמנה, ללא ספק) צריך לקבל משכורת גבוהה מזו של מורה המחנך ומעצב את דור העתיד, הוא זה שמרים ידו בהצבעות בכנסת ושותף להחלטות הממשלה (אם מזלו שפר עליו) - זה אותו אדם שמוכר את החינוך, מוכר את המדינה, מוכר את ציבור העובדים. אנחנו רחוקים מאוד מהחזון וסטינו רבות מהדרך.

במדינה שכזו, צריך להיות משוגע או "משוגע לדבר" ע"מ להיות מורה. בשכר מורה אי אפשר להחזיק בית, בשכר מורה לא ניתן להשקיע בילדך שלך, בשכר מורה אי אפשר לבנות עתיד. אלו הן הסיבות העיקריות בגינן לא תראו אותי עומדת ומרביצה את משנתי לילדי ישראל.

אני בעד להעלות את שכר המורים ולהעלות את רמת החינוך, אני בעד להפוך את המקצוע הכל כך חשוב הזה למקצוע שבו נמצאים המובחרים, ויקבלו את המשכורת של הנבחרים...