שביעי של פסח – אמונה , שירה ושמחה - יחדיו!

מאת: אהובה קליין .

היום השביעי של חג הפסח הוא בעל  חשיבות מיוחדת ונעלה. השנה   שביעי של פסח ושבת חופפים זה לזה – דבר המעניק עוצמה רוחנית  כפולה ומכופלת  לכל עם ישראל - לפי שהשבת היא מקור הברכה ושביעי של פסח   אוגר בתוכו עוצמה רוחנית – פלאית-

שביעי של פסח מכונה בפי הראשונים: "חג האמונה"

ביום זה - האחרון לחג הפסח: קוראים בתורה: את תחילת פרשת: "בשלח" {מפרק י"ד עד פרק ט"ו, כ"ז}

מפטירים [בספר שמואל ב' , כ"ב] שירת דוד. ונוהגים גם לקרוא את שיר השירים.

נאמר:

"וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם:  לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן, נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל-הַיָּם.  וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ; סָגַר עֲלֵיהֶם, הַמִּדְבָּר.  וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעֹה, וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן" [שמות י"ד, א- ה'].

השאלות הן:

א] מה היה המבחן הראשון של בני ישראל ביציאתם ממצרים?

ב] בזכות מה נסוג הים?

ג] עוצמת השירה - כיצד?

תשובות.

המבחן הראשון של בני ישראל ביציאתם ממצרים.

נאמר: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת, בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם:  לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן, נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל-הַיָּם".    בני ישראל כבר יוצאים ממצרים  אך הם מקבלים לפתע ציווי לסגת ולשוב אל - לפני פי החירות- מתברר  שמטרת  ה' - הייתה כפולה:

א] "וְחִזַּקְתִּי אֶת-לֵב-פַּרְעֹה, וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם, וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל -חֵילוֹ, וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָה; וַיַּעֲשׂוּ-כֵן"

כלומר, המטרה:שגם המצרים הכופרים שחלקם נשארו במצרים ,או אלו  הרודפים אחר עם ישראל-ידעו ויכירו את גדולת ה'!

ב] ה' העמיד את עם ישראל בניסיון  האמונה - היות ולא תמיד אמונתם  הייתה יציבה – לפי שהיו להם גם  ספקות ובמיוחד כאשר  ראו את המצרים רודפים אחריהם - ולפניהם הים - הם היו מבוהלים מהמלכודת שהיו נתונים בה כמו שנאמר:

"וּפַרְעֹה, הִקְרִיב; וַיִּשְׂאוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה. וַיֹּאמְרוּ, אֶל-מֹשֶׁה, הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם, לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר:  מַה-זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ, לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם?  הֲלֹא-זֶה הַדָּבָר, אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר, חֲדַל מִמֶּנּוּ, וְנַעַבְדָה אֶת-מִצְרָיִם! כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹד אֶת-מִצְרַיִם, מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר".[להלן: י"ד, י'-י"ג]

במדרש רבה - שיר השירים פרשה ב '- ישנו משל יפה : משל היונה: "תני דבי ישמעאל [למדו בבית המדרש של רבי ישמעאל] בשעה שיצאו ישראל ממצרים – למה היו דומים? ליונה שברחה מפני הנץ ונכנסה לנקיק סלע ומצאה שם נחש  מקנן , לא הייתה יכולה להיכנס שעדיין הנחש מקנן, תחזור לאחוריה? לא יכולה - שהנץ עומד בחוץ, מה עשתה היונה? התחילה צווחת ומטפחת באגפיה כדי שישמע לה בעל השובך ויבוא להצילה,. כך היו ישראל דומים על הים, לרדת לים – לא היו יכולים שעדיין לא נקרע להם הים. לחזור לאחוריהם לא היו יכולין שכבר פרעה הקריב, מה עשו? ויראו מאד ויצעקו בני ישראל אל ה', מיד:"ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים"

"אור החיים" שואל : מדוע נאמר: "וּפַרְעֹה, הִקְרִיב"? ולא נאמר קרב ? תשובתו: כי על ידי זה שמלך מצרים רדף אחרי ישראל נאמר: [שמות רבה ] הוא הקריב את ישראל לאביהם שבשמים. במילים אחרות. מקום זה  משמש  לחנייה של עם ישראל, על מנת  שיתחזקו באמונתם בה' ובאמת שם צעקו אל ה', כמו שנאמר: "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל..."על כך אומר רש"י: בני ישראל תפשו  אומנות אבותיהם - עשו כדרך שהתפללו האבות - אל ה'

הים נסוג בזכות  ארון יוסף.

נאמר:"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ:  כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם".[ שמות  י"ג, י"ט]

התנא שמעון איש קטרון מבאר: כאשר ים סוף ראה את ארונו של יוסף  יורד לתוכו- הים נס מפניו וקרע את עצמו לפני בני ישראל- לפי שהייתה כאן מידה  כנגד מידה :כיצד? אצל  יוסף נאמר:

שלא מילא את  רצון אשת פוטיפר "וַיַּֽעֲזֹ֤ב בִּגְדוֹ֙ בְּיָדָ֔הּ וַיָּ֖נָס וַיֵּצֵ֥א הַחֽוּצָה" [בראשית  ל"ט, י"ב]

ואילו  על ים  סוף נאמר:"הַיָּם רָאָה, וַיָּנֹס"

לפיכך אמר הקב"ה: "ינוס הים מפני זה שנס מעבירה"

המשמעות היא: יוסף היה בעל אמונה כה חזקה - למרות שעבר משברים רבים בחייו - אמונתו בה' הייתה תמיד יציבה!

בשעה שיוסף השביע  את  אחיו לפני מותו  באומרו:

"....אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" [בראשית נ', כ"ד]

יתכן שראה יוסף ברוח הקודש-כי בני ישראל יתקלו בבעיות והדרדרות באמונה בזמן יציאתם  ממצרים  והוא שלקח על עצמו את האחריות על אחיו לירידתם למצרים - ראה כדבר הכרחי להשיבם אל ארץ ישראל - על גלי האמונה ולמנוע את התרחקותם   מאלוקים .לכן שאף שארונו ילווה את עם ישראל בחצותם את ים סוף וישמש להם כסמל אמונה ותזכורת כיצד רוחו של יוסף פיעמה.- בזמנים של משבר ומצוקה. במטרה להעניק להם עידוד לשמר את אמונתם בקב"ה.

[ הסבר זה על פי ספר "על המועדים"  מאת: הרב מאיר צבי גרוזמן]

עוצמתה של האמונה והשירה.

נאמר: "ּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם; וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה, מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד מִצְרָיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם, מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם.  וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ".[שמות י", כ"ט, ל"א]

בעקבות האמונה הגדולה של עם ישראל שהאמינו בה' ומנהיגם המסור : משה , מיד הופיעה  שירת הים - המביעה את השמחה הגדולה  לישועה.

בהפטרה אנו קוראים את שירת  דוד המלך:

"וַיְדַבֵּר דָּוִד לַיהוָה, אֶת-דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת,  בְּיוֹם הִצִּיל יְהוָה אֹתוֹ 

מִכַּף כָּל- אֹויְבָיו, וּמִכַּף שָׁאוּל.  וַיֹּאמַר:  יְהוָה סַלְעִי וּמְצֻדָתִי, 

וּמְפַלְטִי-לִי. אֱלֹהֵי צוּרִי, אֶחֱסֶה-בּוֹ;  מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי,  מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי,  מֹשִׁעִי, מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי".[שמואל -ב, כ"ב, ט'-ג]

המלבי"ם  מסביר:  דוד המלך  היה שר את השירה הזו כמה פעמים ביום - בכל פעם שנושע!

"אמר  רבי סימון כל מי שנעשה לו נס ואומר שירה בידוע שמוחלין לו על עוונותיו ונעשה בריה חדשה, ישראל כשנעשה להם נס ואמרו שירה- נמחל להם עוונותיהם, שנאמר: וייסע משה את ישראל, שהסיעם עוונותיהם, וכן אתה מוצא בדבורה וברק שנעשה להם נס ואמרו שירה,.... " [מדרש תהלים י"ח, ו]

את שיר השירים השנה אנו קוראים בשביעי של פסח: "על פי מדרש שיר השירים: ניתן להבין  מהי חשיבותה של מגילת שיר השירים: "שיר שהוא חביב מכל השירים - בו שבח לקב"ה: "רֹאשׁוֹ, כֶּתֶם פָּז" [להלן ה, י"א'] שבח לתורה -"וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה". שבח לישראל, "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים" [להלן ב', ב] שבח קיבוץ גלויות: "תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה" [להלן ד'-ח']

לסיכום, לאור האמור לעיל: ניתן להסיק  מה כוחה ועוצמתה של שירה שהיא נאמרת  כהודיה לה' על נסים  שה' עושה ליחיד – או לרבים בתוך העם היהודי  ויפים  וחשובים דברי דוד המלך המבטאים, אמונה שירה ושמחה.:

"וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָמַל עָלָי" [תהלים י"ג, ו']