בעקבות האסון האחרון והסטטיסטיקה העגומה של הקטל בדרכים, משמיעים בכל אמצעי התקשורת, חוות דעת מכל סוג כאשר ה"אשם" העיקרי נשלח אל מצב התשתיות. נכון יש גם אשר מייחסים איזו מידה לגורם האנושי.

הבוקר (15.06.08) בתוכנית "עניין אחר", רואיינו שניים מפרנסי התחבורה בארץ (איני זוכר את שמם) ועיקר הדברים אשר השמיעו בעידוד מנחת התכנית היה: יש להרחיב את הכבישים , לשים חוצצי בטיחות להרחיב את השוליים ובייחוד - לגרום לרוב הכבישים להיות מרובי מסלולים.

אישית אני מתקומם כנגד האמירה הגורפת הזו המנסה לשים את מצב התשתית כגורם עיקרי ומכריע ל"פטליות" של המצב העגום אותו אנו זוכים לראות מידי שבוע.

מצב התשתית בארץ השתפר מאד בשנים האחרונות ואין ברצוני כאן להחמיא, לא למשרד התחבורה ולא לאחראים על בניית התשתיות, זה יותר משקף את עצם העובדה כי צרכי המדינה הכתיבו חלק מהתנאים במקביל לנגישות יותר זולה וקלה לטכנולוגיות בנייה ותחזוקה של הכבישים.

מכאן להסיק כי המצב שפיר לחלוטין, גם לא נכון אולם אנו נמצאים באיזה שלב ביניים אשר לא מרחיק אותנו הרבה מהמצב המצוי במערב אירופה. למרות זאת, יש מלא משתנים אשר עושים את ההבדל בבטיחות בדרכים אצלנו והנזקים מתבטאים באחוזים כלפי גודל אוכלוסיה ואורך כבישים.   

איני רואה לאן עוד רוצים להרחיב את מסלולי ה"מירוץ" על חשבון הטבע והנוף, חוצה ישראל לא פתר מאומה למעט הרס ונזק אדיר לטבע לאורך מסלול בנייתו, ראו את אשר מתרחש כעת סביב המחלף הנבנה עם וואדי מילק (כביש 70). גם עם יבנו ויסללו עוד מאה כבישי 6 ,לא ישיגו דבר מלבד הרס המראה הייחודי של ארצנו.

אם כך מה כן מפריע ומסכן את המשתמשים בדרכים?

קודם כל המשתמשים עצמם, הגורם האנושי הוא הגורם המכריע בתאונות הדרכים ובחומרתם אבל ב"אשמה" זו נכנסים הרבה גורמים אשר ביחד עושים את כבישי ישראל למסוכנים במיוחד: צורת הנהיגה הכוחנית וחסרת המשמעת, לצערי במגזר הערבי המצב עוד יותר חמור, במגזר זה יש עשיית דווקא לחוקי מדינת וזה חבל , כי כאשר הם נפגעים , כאבם לא פחות משל יתר האוכלוסייה.

ויהיה ברור אין לי כלום ודבר נגד המגזר הערבי כיישות אלא עובדות עצובות אשר עליהם להבין ולתקן. אך העלאת המגזר הערבי כגורם הוא מוגבל בייחוד לאזורים בהם יש ריכוז כפרים ויישובים ערביים וכמעט לא נוגעת למרכז הארץ.

על מנת להבין מה גורם למשתמש הישראלי בכבישים להיות חשוף לסכנות יש לראות מספר עובדות:

הוראת הנהיגה בארץ, לוקה, בלשון המעטה, בחסר-הלימוד נעשה על בסיס "שבור ת'ראש" על מנת לדחוף מרפקים, תוך שימוש באגרסיביות מרובה, בתוך הבלגאן הזה. ישום והבנת חוקי הכביש מוטעים ברוב המקרים בהם יש מצבים מורכבים.

מצב התמרור על כבישינו דומה לזה הקיים באירופה אך לצערי מדובר לעיתים קרובות בהעתקת סימונים אשר לא ניתנו להם פירוש, לא בספרי התיאוריה, ולא החוקים הכתובים. (ראה כתבה בנושא "כיכרות"). זה מצב בלתי נסבל באשר לבטיחות בדרכים. תישאלתי מורי נהיגה ושוטרי תנועה באר לכמה מהסימונים הבולטים וקיבלתי תשובות מבישות. אם כך המצב, כיצד אנו מתפלאים על רמת הנהיגה בארץ.

בנוסף, יש דברים אשר לא "הועתקו": אם ניקח היום את כבישי צרפת, אשר בשנות השבעים היו גרועים מכבישי הארץ, הרי וההתפתחות שם היא דוגמא לכל, אחד הדברים הבולטים ויהיה זה על כבישי אגרה, כבישים ראשיים ומחוזיים, יש הרבה מאד מפרצי מנוחה דבר הנותן הן ביטחון לנהגים והן בטיחות למשתמשים.

בנוסף הם לא מפסיקים להוסיף כל מיני אביזרי שילוט ע"מ לעזור לנהגים בערנותם בייחוד על דרכים ארוכות וישרות, כמו מידע שוטף על המהירות המומלצת, מידות החום של האוויר והאספלט תזכורות מוארות ושלטי מידע גיאוגרפים. הניסיון הראה כי לאבזור זה תרומה גדולה בהורדת מספר התאונות הקשורות בעייפות הנהג עקב חדגוניות המסלול.

לעומת זאת, רוב הדרכים אשר שופצו בשנים האחרונות , שמרו על הנוף מסביבם כולל שדרות עצים לאורך מאות קילומטרים כאשר כל עץ מסומן במחזיר אור המסמן גם את צד הכביש בו נמצא העץ, ירוק =ימין לבן =שמאל.

ועדיין גם באירופה, הגורם האנושי הוא העיקרי בנושא של תאונות הדרכים והמאבק בתופעה המביאה לקטל חינם הוא בייחוד בכיוון זה.

צר לי על המשפחה אשר נספתה בשבת האחרונה כפי וצר לי על כל נפגע של תאונות הדרכים ואני אומר זאת מתוך מודעות לעובדה כי גם אני, ככל ואטיף ואף אקיים את תורתי, איני מוגן ממכה זו.