כואב לי

הרגש מכאיב כל כך

למה כל דבר מכאיב לי

אני כל כך רגישה

אני תמיד בוכה

הדמעות יורדות לבד

זולגות להם

דמעה אחרי דמעה

אף אחד לא מבין

אף אחד לא יודע

כמה הרגש מכאיב לי

הוא מדכא אותי

במקום לשמח אותי

אני לא מבינה את עצמי...

מה אני רוצה..?

למה זה רק אצלי ככה..?

אני רוצה לאהוב אותו

רוצה להרגיש שמחה

רוצה שידע שהוא הכל בשבילי

כל דבר שהוא עושה מכאיב לי

שלא במודע.

מכאיב לי שאני לא יודעת להסביר את עצמי

נמאס לי מהכאב.

לא רוצה לחשוב עליו

לא רוצה להרגיש

אני רוצה לחזור אחורה

אל הזמן שלא הרגשתי כלום

שהכל היה נקי מדי

שלוי ורגוע

אני לא עומדת בזה

לא מצליחה להרגיש טוב

אין לי נשימה

היא תמיד נעצרת מתישהו

כשהדמעות מצטרפות

אני נעלמת

הולכת למקום אחר

אני לא אוהבת לבכות

שונאת תהרגשה הזאת

שונאת שכואב.

מאוכזבת מעצמי

מההרגשה הזאת

אני רוצה אהבה

אבל לא ככה

לא עם כאב

לא עם דמעות...

לא עם סריטה נוספת בלב

אני רוצה לב שלם לא פגוע

רוצה הרגשה אחרת

משו לא מכאיב

משו מרענן

בלי כאב...