במסדרונות בית החולים רמב"ם חיפה אין אחד שלא מכיר את חולדה גורביץ, 36 שנים המלאך בלבן מתנדבת אצל החולים ופצועי צה"ל בעיקר, ממלחמת יום כיפור שמה לעצמה משימות והיא עומדת בהן בגבורה:

1.סיוע למען פצועי צה"ל,חיילים בודדים ומשפחות שכולות.

2.קליטת עליה.

3.הקניית ערכים ואהבת ארץ ישראל לנוער,עולים ומבוגרים כאחד.

חולדה החלה את דרכה עוד מילדותה בעתלית,הוריה היו ממיסדי חברת המלח והינה צאצאית ללרב גבריאל וטובה שפירא ממקימי המושבה עתלית.

חולדה הושבעה כחברת ההגנה ע"י ד"ר משה סנה והייתה פעילה בהגנה במחלקה המיוחדת כקשרית ונשקית, לא ירי הצלפים בעיר התחתית הרתיעו אותה להלחם על אותו עקרון ש"העיר התחתית" תשאר בידי היהודים וזכתה לראות את חיפה משוחררת.

עם הקמת המדינה וצה"ל התגייסה חיל הים,הייתה מדריכת אימון גופני והייתה בין חמשת החיילות הראשונות בחייל. לתקופה קצרה הייתה אף נספחת בשירות הרפואי לשיקום פצועי צה"ל ונכים. על תרומתה לתקופה זו בחייה הוענק לה אות ההגנה-אות הקוממיות וסיכת סמל פיקוד של ה"חן".

חולדה הינה סמל ודוגמא לאזרחית טובה, מופת מעשיה ובמפעל חייה ועל גודל ההקרבה, היא זכתה בכינויים רבים- המלאך בלבן,אם הפצועים,אמא תרזה הישראלית ועוד רבים אחרים.

את רב פועלה מארגנת חולדה לבד ומקיימת את צוואת בעלה עו"ד בן עמי גורביץ ז"ל לא לקבל תרומות דבר העלול לפגוע בטוהר המידות שלה ובשמה , אי-לכך מממנת חולדה את כל הכיבודים וההפתעות,נסיעות ומסיבות לפצועים מכספה,אינה מקבלת שום סיוע ציבורי או פרטי ובמידה ויש תורם מפנה אותו למי שנזקק בעיניה ולפי שיקול דעתה. כך מקיימת חולדה את צוואת בעלה וסומכת על כושר הארגון שלה בלבד ובמידה ויגמר לה הכסף תמכור מרכושה.

כך יצרה חולדה גורביץ דפוס התנהגות שונה ואחר ממה שאנו רגילים לו, אין לה טענות או דרישות מאחרים רק לעצמה. המושג "ואהבת לרעך כמוך" ממלא תפקיד חשוב בפועלה ללא הבדל לאום גזע או דת ומדי יום וכל השבוע מתייצבת בבית החולים ומתרוצצת מחדר לחדר בעודה מחלקת עיתונים,ממתקים,תולה בלונים,מביאה מתנדבים שינגנו וינעימו לחולים את זמנם.

חולדה גורביץ "נאה דורשת ונאה מקיימת" בפועלה למען הזולת,,דוגמא למתנדבים אחרים במסירות ובדבקות ובצניעות הכל-כך אופיינית לה. אלפים זכו להנות מפעילותה של חולדה במיוחד פצועי צה"ל שאושפזו בבית החולים רמב"ם, דרוזים,נוצרים,מוסלמים ושמה ידוע למרחוק, היא אף משמשת כחברה בהנהלת בית הגפן שהינו "מרכז ערבי-יהודי".

המושג שלא "מפקירים פצוע בשטח" קבלה מימד נוסף אצל חולדה כאשר מלווה פצוע  ובני משפחתו מהרגע שמגיע לבית החולים ועד לשיקומו. חולדה אינה עוזבת את עמדתה גם בימי רגיעה ומסייעת לחיזוק תדמיתו של הצבא בימים קשים של פיגועים ומלחמה. חולדה מאחה את הפצעים החברתיים שלנו ולבד ואינה עוצרת באדום,כל יום וכל שעה מבחינתה הינם קודש לעשייה.

וכל הנ"ל נכתב ע"מ להקדיש תודה על פועלך חולדה וסליחה שאיננו עוזרים כפי שהיית רוצה לראות  את החברה שלנו בלי קשר להשתייכות פוליטית זו או אחרת. אם אשה כזו אינה מקבלת פרס על "מפעל חיים" ממדינת ישראל מי כן???? כמה עוד אזרחים כמוה יש שהעשייה והתושייה הינה מנת חלקם?

חולדה גורביץ הינה נכס למדינת ישראל ועלינו לרומם ולהוקיר אותה עוד בימיה!!!! לדוגמא הפרסים שקבלה במהלך שנות התנדבותה:

אות הנשיא בתחום הבטחון-1977

מגן שר העבודה-1987

יקירת חיפה-1993

מגן שר הבריאות-1999

"גיבורת ישראל"2004

פרס ראש אט"ל-צה"ל-על מפעל חיים 2006

תעודת הוקרה מהאגודה למען החייל-2007

תעודת הערכה-לאחר מלחמת לבנון השניה מהמרכז לשירותי רפואה.

ועוד אלפי מכתבי תודה והוקרה על הרצאות בפני תלמידים ומבוגרים והסברה למען מדינת ישראל.

תפילה- מי יתן ונוכל להביע כפרט וככלל את תודתנו העמוקה לאשה היקרה הזו, מי יתן וחולדה גורביץ תהייה סמל ומופת למתנדבים נוספים שילכו בדרכה ויעידו על היותנו באמת "עם סגולה" מי יתן חולדה היקרה ויוותר בך הכח להמשיך ולדלג על מהמורות החיים ,לא להתעסק בתפל ולהמשיך קדימה ובמרץ האופיניים לך רק קדימה.

א  מ  ן  !!!!!!