אחרי כ"כ הרבה שנים, כל פעם זה מפתיע אותי מחדש. אני זוכר שבתקופה הראשונה אחרי שהשתחררתי, לקח לי המון זמן לעשות את הסוויץ` בראש. ברגע אחד אתה מצוי במקום שכל רגע יכולים להיגמר חייך, ופתאום אתה עובר למקום אחר בו כולם חיים כרגיל, חוגגים, יוצאים למסיבות, עושים שטויות ואתה לרגע מרגיש גם לא שייך וגם לא מתאים.

ביום חמישי שוב עליתי על מדים, היה יום של התארגנות טרום מילואים ולא ממש נחשב. מחר אני כבר מתחיל באימון אל"ת (אימון לפני תעסוקה) של ארבעה ימים, וביום חמישי אני כבר עולה לגיזרה בה אנחנו אמורים לתפוס קו. והנה שוב המעבר החד והבלתי נתפס הזה. לא פעם אני מרגיש כאדם שחי חיים כפולים, חי בין שני עולמות. יש את העולם האזרחי הרגיל עם כל הדאגות שלו, עבודה, פרנסה,זוגיות. ויש את העולם הצבאי בו אתה על מדים חי במסגרת שונה לגמרי מחייך האזרחים, פתאום אני חייב לשנות פאזה כבר לא יכול לנהוג כרגיל, על אף שאנחנו במילואים, בכ"ז יש דרגות על הכתף וצריך לנהוג בהתאם ע"פ מה שמחנכים אותך בבה"ד 1 על התנהגות הולמת ובעיקר כאשר אתה חייב לפעול ע"פ קוד שאתה לא יכול לדרוש מאחרים מה שאתה לא עושה בעצמך. להקפיד על לבוש הולם, לא להתבכיין על אף שגם אתה עייף, רעב, מזיע, מסריח, נמאס לך וכמובן גם לשמור על לשון נקייה וכו`. מה שאתה פחות מקפיד עליו בחייך האזרחים שם אתה אחד בין שווים, לא פחות ולא יותר.

אז זהו מחר שוב פעם אני עובר לחיים האחרים שלי, חיים של חייל. יוצא לחודש ימים של התנתקות מהמיטה, עבודה, משפחה, חברים, ובת הזוג היקרה שנשארת שם מאחור וכמובן מכל המדיה הזו שאני די מכור לה, אבל למען האמת אחרי יומיים שלושה אני כל כולי בתוך החיים ההם שזה כבר נשכח ונכנסים לטרדות של פקודות, משמעת, אימונים ובעיקר אחריות כבדה שלא נעלמת עד שאחרון החיילים מגיע לביתו בריא ושלם.

אני מודה שהפעם בגלל המקום אליו אני הולך בטיימינג הזה התחושות קצת יותר מורכבות כי בדיוק היום לפני שנתיים שני חיילים יצאו ולא חזרו עד היום לביתם, על אף שכנראה ביום העלייה שלי לקו הסיפור הזה ייגמר ויבוא על סיומו. מי יתן ונופתע כולנו והחיילים ישובו בריאים ושלמים לביתם, אני חושב שאם זה יקרה זה יהיה נוק אאוט של חסן נסראללה. אז כנראה אעלם לתקופת מה, עד החופשה הראשונה שלי, זה לא שנאלמתי דום, ולא שאין לי מה לומר פשוט מכורח הנסיבות לא אהיה זמין אז עמכם הסליחה ומקווה שכאשר אחזור כולכם תהיו כאן שוב איתי. אז יאללה ביי אחד מהפראיירים.