למה כל האנשים שנעלמים לי מהחיים,

במהלך כל החיים האלו,

תמיד חוזרים.

חוזרים לחיים שלי.

למה לא נעלמים,

למה חייבים לחזור,

להחיות רגש לא מוסבר.

היה הכל,

למה !? למה...

לחזור אחורה לעבר.

למה לא לתת מנוחה,

לחשוב על הכל ..

להשאיר את זה ככה.

מה שהיה היה.

שישאר ככה,

אין לי כוח לאנשים,

לא בא לי כבר להכיר אנשים חדשים,

הכל אותו דבר,

המחשבות,

הרגשות,

הכאב.

אפילו הצורת דיבור,

כלום לא משתנה.

כל האנשים הם אותו דבר...

רק אני שונה ומשונה,

הדעות שלי אחרות,

הרגשות שלי יותר חזקות,

האנרגיות תמיד יהיו פה,

הרצונות שלי שונות.

הדחף שלי לשנות,

הצורה שלי לעולם,

המחשבות שלי,

אפילו הראות מהעניים שלי ...

נמאס לי לחפור בזה עם עצמי...

אני רוצה משהו אחר,

משהו שונה.

משהו שהלב שלי ירצה.