חנה ויוסי לא התלהבו מהחתן לעתיד שלהם, סיגל העמידה אותם בפני עובדה והביאה את הבחור הביתה כשכולה קורנת מאהבה ובטוחה שהוריה ירגישו כמוה ויראו את קסמו של "המיועד" כפי שהיא חשה ומרגישה.

ההורים המודאגים החליטו שעדיף שסיגל תינשא בהקדם מאשר תחל רכילות בעיר הקטנה בה התגוררו.

מועד החתונה התקרב וההורים כמו "הורים טובים" עשו את כל ההכנות ודואגים לכל פרט קטן כולל דירה שתחכה לזוג הצעיר עם תחילת דרכו.

תאריך החתונה הגיע והכל עבר בשלום לשביעות רצון כולם והזוג הצעיר יצא לדרכו החדשה, הדירה שלהם לא הייתה מוכנה והם התגוררו אצל חנה ויוסי, בחדרה של סיגל.

לאחר כחודש הרתה סיגל והשמחה הייתה גדולה בציפייה לנכד הראשון, סיגל התפנקה אצל הוריה כיאה לבת הקטנה וניצלה את הריונה להמשיך להתגורר בביתם.

באחד הערבים יצאו סיגל ורן לבלות עם זוג חברים, רן שתה אלכוהול בכמויות, דבר שלא היה מורגל אליו וכל הדרך הביתה לא הפסיק לצחוק בקול רם, סיגל לא ידעה בדיוק אייך מתנהגים עם אדם שיכור ולא חשה בנוח בגלל הוריה, היא רצה להביא מגבת רטובה ולשים על  פניו של רן וכל הזמן ביקשה ממנו להנמיך את קולו שמא הוריה יתעוררו.

סיגל נרדמה ראשונה ואחר כשעה התעורר כששמעה רעשים, היא הבחינה שכל הבית מואר וקפצה ממיטתה לכיוון הסלון, בדרך ראתה שחדר השינה של הוריה פתוח ומואר וראתה את אביה משפשף את הקיר עם מטלית ואילו אמה יושבת עם הבעת פנים כעוסה.

"מה קרה אמא" שאלה סיגל, "כלום חזרי לישון נדבר בבוקר", סיגל המשיכה לכיוון הסלון וראתה את רן ישן על הכורסא כשהוא נוחר בקול רם, היא חשה שמשהו אינו בסדר אבל חזרה למיטה.

למחרת סיגל נותרה בבית לבדה עם אמא ושוב שאלה על ליל אמש ואז אמה סיפרה לה: אבא ואני ישנו כשלפתע שמעתי רעש ליד הראש שלי, פתחתי את עיני ומה ראיתי??

רן עמד ברב הדר ופאר קרוב לטואלט והטיל את מימיו על בקבוקי הבושם שלי,על האיפור שלי, סיגל התאפקה לא לצחוק ואמה המשיכה "הערתי את אבא בשקט והוא אמר לי לתת לרן לסיים".

"מה היה אחר כך"? שאלה סיגל בעודה מחייכת חיוך רחב, "זה לא מצחיק אמרה אמה, כשהוא סיים וסידר את תחתוניו הושיט את היד לוילון ומשך אותו והלך לסלון".

כל מילה  בהמשך הייתה מיותרת...........